66 / 148
עורכי דין
זכות העיכבון - האם לעורך דין עומדת הזכות לעכב את כספי הלקוח בגין חוב בתיק אחר?
הוועדה מעדיפה את
הפרשנות המיטיבה עם
האינטרסים של עורכי
הדין ולא עם האינטרסים
של הציבור. אם העדפה
זו מוצדקת לדעתה, עליה
להבהיר מדוע ולמה
בחרה בפירוש זה
לעכב את הנכס שנמסר לו לביצוע השירות כאשר
י
�
בגין שירות זה נוצר החוב, וסעיף 21 לחוק השל
חות מאפשר לשלוח לעכב נכס של השולח שהגיע
לידיו עקב השליחות כאשר בגין השליחות נוצר
ו
�
החוב. אולם סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין מנ
סח באופן רחב יותר וקובע כי להבטחת שכר טרחתו
והוצאותיו רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספים,
נכסים ומסמכים של הלקוח שהגיעו לידו בהסכ
־
מת הלקוח עקב שירותו ללקוח. לא נקבע בסעיף כי
נכסים, כספים ומסמכים של הלקוח שאפשר לעכב
הם רק אלה שהגיעו לידיו עקב השירות שבגינו נוצר
החוב. לכן כאשר קבלן מעוניין לעכב נכס של הל
־
קוח בגין חוב שנבע משירות אחר שנתן ללקוח, אין
הוא רשאי לעשות כן, אך נשאלת השאלה אם דין
זה חל גם ביחס לעורך דין,
או עקב הנוסח השונה של
הסעיף יש להבין כי עורך דין
רשאי לעכב נכסים של לקוחו
גם אם החוב שבגינו מתב
־
צע העיכוב נוצר עקב שירות
אחר שנתן ללקוח.
מלומדים הציגו דעות
חלוקות בעניין זה. זלצמן
סבורה כי יש לפרש סעיף זה
בפרשנות מצרה על פי הגישה
הכללית ביחס לדיני העיכבון
מכוח הדין, פרשנות המאפ
־
שרת עיכוב נכסי הלקוח רק מאותו תיק שממנו קיים
571, ה"ש 75). בניגוד לה
עכבון
החוב (ראו בספרה
סבור וייסמן כי לאור נוסח הסעיף השונה מנוסחם
של סעיפים אחרים, לעורך דין מותר לעכב את נכסי
לקוחו שהגיעו לידיו עקב השירות שנתן ללקוח גם
בשל חוב שצמח משירות אחר שניתן ללקוח (ראו
במאמרו "הנכסים הכפופים לזכות העיכוב של
כג, 95).
הפרקליט
עוה"ד"
שאלה זו עמדה לפני בית המשפט בסכסוך שאירע
בין חברת מנורה לעו"ד קפלינסקי. עורך הדין טיפל
עבור מנורה בתיקים רבים, ובשל חוב שנוצר לטענ
־
תו מאחד מהם עיכב את מסמכיה של מנורה בעש
־
רות תיקים אחרים. בית המשפט המחוזי (הפ (ת"א)
20/836) קבע כי פרשנותה של זלצמן לא עולה בקנה
אחד עם לשון החוק, אך בית המשפט העליון בפסק
דין קצר קיבל למעשה את ערעור מנורה. אמנם פסק
הדין מאשר הסכם בין הצדדים, אולם בית המשפט
הוסיף לאישור ההסכם את הקביעה כי "הפירוש
שניתן לסעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א
- 1691, בדבר זכות העכבון אינו מקובל עלינו, וזכות
זו - בדומה לזכויות עכבון אחרות במשפט האזרחי
- נתונה אך לגבי התיק מושא סכסוך שכר הטרחה"
). כלומר,
עניין מנורה
(ע"א 20/7907 (2002), להלן:
בית המשפט העליון במילים ספורות הבהיר את
עמדתו כי זכות העיכבון הנתונה לעורך דין עומדת
לו רק בתיק שממנו נוצר החוב.
פעם נוספת הגיע נושא זה לבית המשפט העליון
בסכסוך שעסק בעורכי דין שעיכבו כספים של חברה
בהליכי פירוק ולא העבירו אותם לקופת הפירוק.
לטענתם הם לא קיבלו שכר
טרחה עבור שירותים שונים
שנתנו לחברה ולכן עיכבו
את הכספים, אף שמקורם
לא היה מהשירותים שבגי
־
נם נוצר החוב. בית המשפט
התייחס לדברים שנקבעו
בעניין מנורה כאל אמרת
אגב, והוסיף כי בכל מקרה
הם אינם משליכים בהכרח
על העניין הנדון, שכן בעניין
מנורה עוכבו מסמכים, ואילו
בעניין הנדון עוכבו כספים
"שהינם נכסים נחלפים וחסרי ייחוד. ככאלה, עיכו
־
בם אינו גורם נזק לחייב, בהנחה שהחוב אכן קיים"
.)
עניין ארגון הקניות
(רע"א 40/9466 (7002), להלן:
יש לציין כי בפסק דין זה נאמרו הדברים בהערת
אגב, שכן מיד לאחריהם קבע בית המשפט כי אינו
צריך להכריע בכך במקרה הנדון שכן בהמשך להלכת
אוברזון (שתוזכר להלן), הקובעת כי לעיתים אפשר
לראות פעולות אחדות כעסקה אחת, השירותים
שניתנו לפני מתן צו הפירוק הם בפועל עסקה אחת,
לכן עיכובם מותר, להבדיל משירותים שניתנו לאחר
צו הפירוק.
אני סבורה כי הקביעה בעניין מנורה, הגם שנ
־
עשתה בקצרה, נקבעה באופן המהווה הלכה, והיא
אינה מבחינה בין מסמכים לכספים, אלא קובעת
כי יש להשוות את סעיף 88 לסעיפי הדין האחרים,
אפריל 5102
עורך הדין
׀
66