Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  71 / 148 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 71 / 148 Previous Page
Page Background

אדם על פני אוריה. אשר על כן יעדיפו שניהם לעזוב

את בני זוגם הנוכחיים ולעבור לגור יחדיו.

כעת נפעיל את האלגוריתם שהצגנו, ונראה כי

בסיבוב הראשון מתקבל אצל הנשים הסדר הזה:

אצל תמר ממתינים אוריה ואמנון; אצל בת שבע לא

ממתין איש; אצל חווה ממתין אדם.

אחרי הסיבוב הראשון נשלח אוריה לדרכו (שכן

תמר מעדיפה את אמנון). הוא פונה לחווה (הבאה

בתור ברשימת העדיפויות שלו), ואלה פני הדברים:

אצל תמר ממתין אמנון; אצל בת שבע לא ממתין

איש; אצל חווה ממתינים אדם ואוריה.

חווה שולחת את אוריה לדרכו (שכן היא מעדיפה

את אדם על פניו), ואחרי הסיבוב השלישי והאח

־

רון - אצל תמר ממתין אמנון; אצל בת שבע ממתין

אוריה; אצל חווה ממתין אדם.

קל לראות כי קיבלנו שידוכים יציבים. אין שום

בן זוג שכדאי לו לעזוב את בת זוגו הנוכחית ולי

־

צור זוג חדש, ולהיפך. יושם

לב שלא כל אחד מקבל את

בחירתו הראשונה. למשל,

בת שבע מעדיפה את אמ

־

נון על פני אוריה, אך כיוון

שאמנון מעדיף את תמר, אין

לזוגות סיבה להתפרק. אמנם

היינו יכולים להגיע לתוצאה

יציבה אילו השתמשנו באל

־

גוריתם הפוך, דהיינו, הגב

־

רים היו יושבים בביתם והנ

־

שים היו עוברות מגבר לגבר

לפי העדפותיהן. לא בהכרח היינו מגיעים לאותה

רשימת זוגות, אך הפתרון היה נשאר יציב.

אולם לתוצאה לא הגענו במקרה אלא אחרי שימוש

באלגוריתם שתכננו מראש. מסקנת המלומדים היא

כי בנסיבות אלו אין מקום להסתמך על השוק החו

־

פשי שיסדיר במיטבו את הקשר בין מבקשי התמחות

למאמנים, ולמעשה אפשר לראות בכך כשל שוק.

סוף דבר: האם וכיצד אפשר ליישם זאת

על דרישות ההתמחות בישראל?

יישומים ריאליים של בעיית השידוכים היציבים

מוכרים בכל תחומי החיים. הדוגמה שהבאנו לשי

־

בוץ מתמחים ברפואה בארצות הברית היא הבולטת

ביותר, אך אינה היחידה. נעשה בה שימוש לצורך

שיבוץ סטודנטים לקולג', לשיבוץ תלמידים לתיכו

־

נים, להתאמה בין תורמי איברים למקבליהם ועוד.

ת

בשנת 2102 קיבלו שניים מהמלומדים שעסקו ב

חום פרס נובל בכלכלה, בין השאר על מחקרים אלו:

פרופ' לויד שאפלי שעסק בחלק התאורטי יותר, ופ

־

רופ' אלווין רות שעסק בעיקר ביישומים המעשיים

של בעיית השידוכים (רבה הספרות המקצועית

הדנה בכך. בעברית נציין רק את ספרם של זמיר,

משלר וסולן "תורת המשחקים", הוצאת מאגנס,

י

ירושלים תשס"ח, פרק 22 העוסק בשידוכים יצ

בים; באנגלית ראו את המאמר הראשוני פורץ הדרך

D

.

Gale

,

L

.

S

.

Shapley

College

של שאפלי וגיל:

admissions

and

the

stability

of marriage Amer

.

.)

Math

.

Monthly

, 69 (1962),

pp

. 9-15

נדגיש כי כמו בתורת המשחקים כולה, אין זה פת

־

רון קסם. הבאנו את התאוריה על קצה המזלג, אך יש

בעיות ובעיות משנה רבות

בדרך לפתרון. לפעמים יש

יותר מפתרון יציב אחד, וב

־

חירת דרך מסוימת ולא אחרת

טובה יותר לאחד מהצדדים;

לא תמיד אפשר להפעיל את

האלגוריתם הנכון; לא תמיד

נמצא אלגוריתם אידיאלי. גם

במקרה שלפנינו יש צורך לב

־

דוק מראש את האלגוריתם

ואת המבנה המיוחלים. ייתכן

שיש צורך במערכת מרכזית

דומה לזו המשבצת רופאים להתמחויות בארצות הב

־

רית, ייתכן שיש צורך במערכת מבוזרת דווקא, ייתכן

שהדרך הנכונה תסתמך בעיקרה על מערכת מידע, ועוד.

אולם כל אלו לא משנים את התמונה הכללית.

בישראל יש מומחים בתחום, מהטובים בעולם. יש

לתורת המשחקים הרבה מה לומר, ואפשר להשת

־

מש בה. עם כל הכבוד ללשכת עורכי הדין ולמשרד

המשפטים, נראה שמדובר בבעיה טכנית שהפתרון

לה הוא של המהנדסים ולא של עורכי הדין. לדעתנו

ראוי שהלשכה בשיתוף שר המשפטים הבא יקימו

ועדת מומחים שתייעץ ותציע הצעות מעשיות שא

־

פשר ליישמן. דרך זו עדיפה על פני חקיקת כללים

בדיעבד, שיעילותם לא ברורה ולא מוכחת.

מובן שלפעמים יש

יותר מפתרון יציב אחד,

ודרך מסוימת ולא

אחרת טובה יותר לאחד

מהצדדים. גם במקרה

שלפנינו יש צורך לבדוק

מראש מהו האלגוריתם

והמבנה המיוחלים

תודה לפרופסורים

אריאל רובינשטיין ועדי אייל

על הערותיהם

71

׀

עורך הדין

אפריל 5102