65 / 148
עורכי דין
זכות העיכבון - האם לעורך דין עומדת הזכות לעכב את כספי הלקוח בגין חוב בתיק אחר?
לעכב או לא לעכב,
זאת השאלה
האם זכות העיכבון של עורך דין מוגבלת רק לתיק שבו קיים החוב של
שכר הטרחה? בעניין מנורה הבהיר בית המשפט העליון כי אמנם כן.
לעומת זאת, בהחלטה שפרסמה לאחרונה ועדת האתיקה יש הבחנה בין
עיכוב מסמכים לעיכוב כספים על בסיס ההנחה כי הקביעה בפסק הדין
ניתנה כאמירת אגב לא מחייבת
ועדת האתיקה הארצית נשאלה לאחרונה אם
זכות העיכבון של עו"ד מוגבלת רק לכספים שהגיעו
לעורך הדין מאותו תיק שבו קיים חוב שכר הטרחה.
תשובת הוועדה לשאילתה הייתה כי יש להבחין בין
עיכוב מסמכים לעיכוב כספים. "בכל הנוגע לעיכוב
כספים, הדברים יתפרשו
לפי נסיבות העניין, באופן
שייתכן וניתן יהיה לעכב
כספים שהתקבלו בגין תיק
אחד, עקב חוב שכר טרחה
שנוצר בתיק אחר". העור
־
כת הוסיפה הסבר להחלטה:
הוועדה סבורה כי הדברים
שנקבעו בעניין מנורה (שי
־
פורטו להלן) הם אמרת אגב
שאינה מחייבת, וגם אם כן -
תחולתה על עיכוב מסמכים
בלבד ולא על עיכוב כספים
(החלטה 31/331, אתיקה
מיכל עופר־צפוני
ד"ר מיכל עופר־צפוני,
חברת סגל במכללה
האקדמית נתניה,
מרצה לאתיקה מקצועית
ולדיני קניין
מקצועית 65, 5102.2.1). האומנם תשובה זו נכונה
ומדויקת?
עיכבון הוא זכות על פי דין לעכב נכס כערובה
לחיוב עד שיסולק החיוב. העיכבון מאפשר לנושה
להחזיק בידיו נכס של החייב כאמצעי לחץ לתשלום
החוב. מהותה של זכות העי
־
כבון ואופן הפעלתה קבועים
בסעיף 11 לחוק המיטלטלין,
אולם סעיף זה אינו מקים את
הזכות. זכות העיכבון יכולה
לקום על פי הסכם, ויש מצ
־
בים שבהם היא קמה מכוח
הדין.
מרבית סעיפי החוק המ
־
קימים את זכות העיכבון
במצבים שונים מגדירים
במפורש את הנכס שאפשר
לעכב. למשל סעיף 5 לחוק
חוזה קבלנות מאפשר לקבלן
הקביעה בעניין מנורה, הגם
שנעשתה בקצרה, נקבעה
באופן ברור כהלכה, והיא
אינה מבחינה בין מסמכים
לכספים אלא קובעת כי
יש להשוות את סעיף 88
לסעיפי הדין האחרים, ללא
קשר לשאלה אם מדובר
בכספים או במסמכים
65
׀
עורך הדין
אפריל 5102