Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  40 / 148 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 40 / 148 Previous Page
Page Background

סדר יום

נציבות הביקורת על מערך התביעה ועל מייצגי המדינה בערכאות - עמדת ארגון הפרקליטים

האחד עניינו בכך שהקמתו של אורגן נוסף לביקורת

פרטנית היא מיותרת ובעייתית, נוכח מארג צפוף

של גופי ביקורת קיימים. האדן השני עניינו בכך

שהקמת מנגנון נוסף תחליש את הפרקליט ותרתיע

אותו מלבצע את תפקידו הציבורי ללא חת וללא

מורא אל מול האתגרים הרבים העומדים בפני הח

־

ברה הישראלית.

- כפי

קיומה של רשת צפופה של גופי ביקורת

שמפורט בדו"ח הצוות המק

־

ו

צועי, קיימים לפחות 21 ג

רמי ביקורת שונים המבצעים

ביקורת פרטנית ואישית,

ואלה הוקמו בחוקים שהס

־

דירו את סמכויותיהם, את

הליך הביקורת ותקינותו, את

ההגנות הנתונות למבוקרים

וכיוצא באלה. כך מנה הצוות

את הביקורת של מבקר המ

־

דינה, נציב תלונות הציבור,

מבקר הפנים של המשרד ונ

־

ציב תלונות הציבור במשרד.

תלונות או טענות נגד פרק

־

ליט אפשר להפנות גם למש

־

טרת ישראל, האמונה על פי

דין על בירור ועל חקירה של

מעשים פליליים, וגם לאגף

המשמעת בנציבות שירות

המדינה, החוקר ומעמיד את

עובדי המדינה לדין משמ

־

עתי. תלונות אפשר להפנות

גם לממונים על הפרקליט,

המפקחים על הפרקליט ומ

־

בקרים את עבודתו במסג

־

רת מערכת עבודה היררכית

הכוללת כלים ניהוליים, ובכ

־

ללם האפשרות להמליץ על פיטורים במסגרת הליך

מוסדר בדין של שימוע. כן אפשר לפנות לפרקליט

המדינה וליועץ המשפטי לממשלה, הניצבים ברא

־

שה של המערכת ההיררכית. גם לשר המשפטים

ולמנכ"ל המשרד סמכויות משמעתיות כלפי עובדי

משרדם, ואף אליהם מופנות תלונות או טענות. אם

לא די בכל אלה, נתון פרקליט, בשונה מעובדי מדינה

אחרים, לבחינה יומיומית של בתי המשפט השונים

בשל טיבה הפומבי של עבודתו. לבסוף מאפשר הדין,

באופן המחריג את ציבור הפרקליטים מכלל עובדי

המדינה, להגיש תלונה לוועדות האתיקה בלשכת

עורכי הדין.

סקירה זו מבהירה את קביעתו הברורה של צוות

המשפטנים בדו"ח, שכתבו כי "המציאות היא כי

הפרקליטים והתובעים השונים נתונים לביקורת

של מספר גורמים, בהיבטים

השונים של עבודתם... נוכח

ריבוי המנגנונים שעיסוקם

בירור תלונות על הפרק

־

ליטים והתובעים, לא מצא

הצוות כי נכון יהיה להוסיף

מנגנון חדש שייעודו יהיה

בירור תלונות פרטניות".

יתרה מזו, בדו"ח נכתב כי

"הוספה של מנגנון נוסף כא

־

מור תביא לסרבול ולהכבדה,

וכי יהיה בו כדי לשמש ככלי

שתוצאתו פגיעה בעצמאות

הפרקליטים והתובעים, מבלי

לתרום לשיפור התפקוד של

מערך זה".

לא אחת מופרחות לאוויר

סיסמאות פופוליסטיות ול

־

פיהן אין די בכל גורמי הבי

־

קורת הללו משום שאינם

מבצעים את תפקידם כראוי.

טענה זו נבחנה על ידי חברי

הצוות בבחינה אמפירית של

מספר התלונות נגד פרק

־

ליטים ואופן בירורן בשנים

האחרונות, והמסקנה הייתה

חד־משמעית: "האמירה הנ

־

שמעת בהקשר זה כאילו גופי התביעה ובראשם הפ

־

רקליטות אינם נתונים לביקורת אינה משקפת את

המציאות".

אף אם היה בסיסמאות אלה ממש, הרי שלא די

בכך להקים מנגנון חדש, וחובה הייתה לבחון את כל

החלופות האפשריות ובכללן חיזוק גורמי הביקורת

שתפקודם כביכול אינו מספיק. הקמת מנגנון נוסף

אי אפשר להביא לשינוי

משפטי כה מהותי ויסודי,

המשליך על גוף מרכזי

שלו חלק משמעותי

בשמירה על שלטון החוק,

ללא בחינתם של נושאים

רבים, בוודאי לאחר שקבע

צוות מקצועי כי אין מקום

ואף אין הצדקה לשינוי זה

הקמתו של אורגן נוסף

לביקורת פרטנית היא

מיותרת ובעייתית נוכח

מארג צפוף של גופי

ביקורת קיימים. כמו

כן, הקמת מנגנון נוסף

תחליש את הפרקליט

ותרתיע אותו מלבצע את

תפקידו הציבורי ללא חת

אפריל 5102

עורך הדין

׀

40