Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  36 / 148 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 36 / 148 Previous Page
Page Background

סדר יום

המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור - מנקודת מבטם של עורכי הדין

גם כיום, לפני תחולתו של התיקון, מומלץ להיזהר

לפני ביצוע פעולה פיננסית כשמתעורר חשד לה

־

לבנת הון, שכן בכך מתגבשת חשיפה ממשית לח

־

קירה עתידית בחשד לשותפות או לביצוע עבירות

לפי חוק איסור הלבנת הון על ידי עורך הדין בעצם

ביצוע הפעולה, ויכולת ההתגוננות שלו תהיה מוג

־

בלת כמוסבר לעיל.

הדרך ליישום הכלל וההתנהלות הראויה מצד

עורך הדין, במישור המשמעתי שנבנה, מצויה בתי

־

קון החוק ובצו מכוחו, שם נקבע כי עורך הדין יידרש

לבחון את הסיכון להלבנת הון לפני מתן השירות

העסקי. ככל שבחינה זו תוביל את עורך הדין למסק

־

נה כי מדובר בסיכון גבוה להלבנת הון, עליו להימנע

מביצוע הפעולה.

בחינת הסיכון להלבנת הון מתבססת על הנתונים

שנמסרו בהליך הזיהוי וההכרה של הלקוח. לשכת

עורכי הדין הקפידה כי יהיה טופס אחיד שימולא על

ידי הלקוח, וכי בחינת הסי

־

כון תיעשה על ידי עורך הדין

בינו לבין עצמו, בלי שייחשף

לפיקוח.

חובת עורך הדין היא

לזהות את הלקוח על פי

טופס וכללים מוגדרים וקבו

־

עים שאין בהם מקום לשי

־

קול דעת. העובדה שמדובר

בטופס אחיד מונעת מחלו

־

קות בדרך היישום והביצוע

של ההליך. העובדה שהלקוח

ממלא את הטופס נועדה

למנוע כשלים ראייתיים שעלולים לגרום למצב שבו

יידרש עורך הדין להעיד נגד הלקוח.

טופס הליך הזיהוי וההכרה נועד לשמר את מרקם

היחסים בין עורך הדין ובין הלקוח, והוא מלמד

כי הקפידו שהליך הזיהוי וההכרה לא יפורש על

ידי הלקוח כתשאול או כפגיעה ביחסי האמון עם

עורך הדין. בירור עם הלקוח ייערך במקרים שתהיה

שגיאה ברורה בפרטי הזיהוי בטופס או כשעורך הדין

יחשוש כי מתעורר סיכון גבוה ואין באפשרותו לבצע

את הפעולה נוכח כללי האתיקה החדשים, בלי שיק

־

בל הסברים שיניחו את דעתו.

מילוי הוראות החוק והצו, ובפרט הפיקוח על עו

־

רכי הדין, מתבצע בכפוף לכל כללי החיסיון. אם לא

די באמור, הותקנו תקנות המגדירות כי הפיקוח לא

יתבצע באמצעות כניסה למשרדו של עורך הדין אלא

אם מתעורר חשש להפרות ההוראות או במקרים

שעורך הדין אינו משתף פעולה.

לב העניין הוא הליך הכרת הלקוח, שכן מדו

־

בר בגישור בין החוק הפלילי ובין הכלל המשמעתי.

מטרתו של החוק למנוע את ניצולם של עורכי הדין

לרעה על ידי גורמים עברייניים, על כן הליך זה נועד

להגן על עורכי הדין התמימים מלהיכשל.

אף שמדובר בהליך שעושה עורך הדין בינו לבין

עצמו ורק עצם ביצועו מתועד (יש למלא רק את

תאריך בחינת הסיכון), אנו מאמינים שחשיבותו

להגנת עורך הדין תהיה מכרעת במקרים קיצוניים

של ניצול עורך הדין לרעה. לפיכך אנו מגבשים בי

־

מים אלה נוהלי עבודה וכללים ליישום מוצלח של

הליך בחינת הסיכון וזיהוי והכרה של הלקוח. מאחר

שהנושא חדש, נהלים וכללים

אלה מגובשים בצוותא חדא

עם נציגי הרשויות. בכך נוכל

לגבש נוהל עבודה והתנהלות

אפקטיבית, שלמרות הקושי

הגלום בהם יתבררו בעתיד

הקרוב כמגן יותר מאשר

כחרב, ויהיה בהם כדי להביא

למודעות ולתועלת משמעו

־

תיות בטווח הארוך.

ככל שניקח לתשומת ליבנו

גם את מימושן של הוראות

המתווה המוסכם, בעיקר

ביחס לדין המשמעתי, כן יגדל הסיכוי שיותר ויותר

מקרים גבוליים יוסטו מאימת הדין הפלילי אל הדין

המשמעתי, ובכך נעשיר את הקופה החינוכית על

חשבון זו ההרתעתית.

מובן שאפשר למתוח ביקורת על כל מתווה, גם

אם גובש בהסכמה. לדעתנו, אף בהתעלם מכך שה

־

חלופה גרועה בהרבה, המתווה מגדיל את המודעות

לנושא ואינו משנה באופן מהותי את ההתנהלות

השוטפת של עורך הדין, למעט תיעוד מסודר יותר.

מדובר במחיר שעיקרו אדמיניסטרטיבי, ומנגד הוא

מצמצם מאוד את הסיכון לעורכי הדין. תועלתו של

התוצר, כך אנו מאמינים, עולה על חסרונותיו.

טופס הליך הזיהוי וההכרה

נועד לשמר את מרקם

היחסים בין עורך הדין

ובין הלקוח, והוא מלמד

כי הקפידו שההליך לא

יפורש על ידי הלקוח

כתשאול או כפגיעה ביחסי

האמון עם עורך הדין

אפריל 5102

עורך הדין

׀

36