30 / 148
סדר יום
תפקידם של עורכי הדין ורואי החשבון במאבק בהלבנת הון ובמימון טרור בישראל
Designated
Non
-
Financial
(
DNFBPs
כ־
), ועימם נמנים בין
Businesses
and
Professionals
השאר עורכי דין ורואי חשבון המבצעים את הפעו
־
לות העסקיות המנויות בסטנדרטים הבינלאומיים.
לפיכך החילו מרבית מדינות העולם את משטר
איסור הלבנת הון ומימון טרור על עורכי דין ועל
רואי חשבון המבצעים פעולות פיננסיות מוגדרות.
במסגרת זו אפשר למנות את כל מדינות האיחוד
ו
�
, לרבות יפן, ר
OECD
האירופי ומרבית מדינות ה
־
סיה, אוסטרליה, שווייץ, דרום אפריקה וניו זילנד.
במסגרת הביקורות הבינלאומיות התקופתיות
,
Moneyval
הנערכות על מדינת ישראל על ידי ארגון
שהוא ארגון של מועצת
אירופה הבודק את עמי
־
דת המדינות בסטנדרטים
הבינלאומיים, נמתחה בי
־
קורת נוקבת על מדינת יש
־
ראל בשל אי החלת משטר
איסור הלבנת הון על נותני
שירות עסקי.
בדו"ח הביקורת של אר
־
משנת 8002
Moneyval
גון
קיבלה המדינה ציון נכשל
בסטנדרטים הרלוונטיים,
ולאחר שלא חלה כל הת
־
קדמות בתחום במשך כמה
שנים, בדו"ח הביקורת משנת 3102 ביקרה בחריפות
מליאת הארגון פעם נוספת את ישראל בגין הלי
־
קוי החמור והמתמשך בנושא זה. הארגון הדגיש כי
סקטור נותני השירות העסקי הוא נקודת תורפה
משמעותית במשטר איסור הלבנת הון ומימון טרור
בישראל, בין היתר בהינתן מספרם הרב יחסית של
העוסקים בתחום.
הארגון העניק לישראל פרק זמן של שנה בלבד
להחלת המשטר על נותני שירות עסקי, ודרש כי
תציג עד דצמבר 4102 את ההתקדמות בתחום; על
פי נוהלי הארגון, אי עמידה בדרישה הייתה עלולה
להוביל להליך בקרה מוגבר על המדינה ואף לסנק
־
ציה של היכללות ברשימת המדינות שאינן משת
־
פות פעולה במאבק הבינלאומי בהלבנת הון ובמימון
טרור. מובן כי הליך זה היה גורם לנזק כבד למוניטין
של מדינת ישראל ולהשלכות שליליות משמעותיות
על הסקטור העסקי, בעיקר על גורמים הפועלים עם
גורמים בחו"ל, מוסדות פיננסיים ועוד.
הליך החקיקה בישראל
נוכח הביקורת הבינלאומית ובשל הצורך למנוע
ניצול לרעה של עורכי דין ורואי חשבון לפעילות
אסורה כאמור, נדרשה ישראל לקדם את הנושא
במהירות. כל הגורמים הרלוונטיים לנושא, לר
־
בות הלשכות המקצועיות של עורכי הדין ושל רואי
החשבון, הבינו את האילוץ להשלים חקיקה המחי
־
לה חובות על עורכי דין ועל רואי חשבון כמתחייב
מהסטנדרטים הבינלאומיים, ומאידך גיסא הדגישו
את האינטרסים שעליהם הם
אמונים בכל הנוגע להגנה על
מקצועות עריכת הדין וראיית
החשבון.
לאחר מגעים אינטנסיביים
הגיעו כל הצדדים להבנות
שאיפשרו החלת חובות באופן
מוסכם. במסגרת ההבנות
הוסכם כי יוסרו מהצעת החוק
חובות הדיווח לרשות לאיסור
הלבנת הון ומימון טרור (הנד
־
רשות על פי הסטנדרטים הבי
־
נלאומיים), וזאת בשל חשש
הלשכות המקצועיות מפני
פגיעה בחסיון עורך דין־לקוח ובמרקם היחסים שבין
עורכי הדין ורואי החשבון ובין לקוחותיהם. עם זאת
הוסכם כי לשכת עורכי הדין ומועצת רואי החשבון
יתקינו כללים אתיים משלימים שירחיקו את עור
־
כי הדין ואת רואי החשבון מביצוע פעולה פיננסית
עבור לקוח כשרמת הסיכון בה להלבנת הון או למי
־
מון טרור היא גבוהה.
ההסדר המוצע על פרטיו השונים משקף גישה פר
־
גמטית, שמטרתה לעמוד במידה רבה בסטנדרטים
הבינלאומיים ועם זאת למזער ככל האפשר את פו
־
טנציאל הפגיעה במרקם היחסים העדין שבין נותני
שירות עסקי ולקוחותיהם, בייחוד בחסיון עו"ד־לקוח.
ל
�
ביום 4102.7.03 עברה הצעת חוק איסור ה
בנת הון (תיקון מס' 31) (נותני שירות עסקי),
תשע"ד־4102 בקריאה שנייה ושלישית בכנסת,
וביום 4102.11.71 אישרה ועדת חוקה, חוק ומשפט
ההסדר המוצע משקף גישה
פרגמטית, שמטרתה הן
לאפשר עמידה בסטנדרטים
הבינלאומיים והן למזער
ככל האפשר את פוטנציאל
הפגיעה במרקם היחסים
העדין שבין נותני שירות
עסקי ולקוחותיהם, בייחוד
בחסיון עורך דין־לקוח
אפריל 5102
עורך הדין
׀
30