26 / 40
// מרחבי למידה
הסביבה הפיזית
בבית הספר "ניצנים" בחדרה, שבו
006 תלמידים, יש שני מרחבי
למידה פעילים, לכיתות א' ו־ב',
וכעת מתכננים בו מרחב למידה
נוסף בתחום המתמטיקה. "אנחנו כל הזמן מחפשים
דרכי הוראה חדשות ושונות", מספרת מנהלת
בית הספר, רביד שטרנן. "בנוסף, אני משתדלת
ליצור שעות רוחב רבות בחצאי כיתות, ומטבע
הדברים חסרות כיתות שיאפשרו את זה. מרחבים
מחוץ לכיתות יוצרים מקומות לימוד נוספים".
מרחב כיתות א', למשל, שנמצא בסמוך לכיתות
האם, שופץ בעזרת המעצבת ליאת פלד, שתיכננה
אותו מחדש. האזור תוחם בקירות גבס, הותקן בו
מזגן והשירותים שופצו. במרחב יש לוח וריהוט
צבעוני, שולחן אחד צמוד לקיר, שולחן אחד מעוגל,
ושאר השולחנות מודולריים, בצורת מצולעים
שיכולים להשתלב וליצור שולחן גדול. על דלתות
הכיתה הודבקו מדבקות מאוירות בציורי שמים,
כוכבים ופרחים. על אחד הקירות תלוי לוח גדול
שבו מופיעה הכתובת "יוצרים קוראים כותבים",
ועליו אפשר לתלות עבודות שונות של ילדים.
על קירות אחרים תלויות כרזות צבעוניות, בצורת
חלונות עם תריסים פתוחים לרווחה.
באחת הפינות יש צלחות וסטיבולריות
(צלחות שטוחות גדולות שילד יכול לשבת בתוכן
ולהסתובב), שילדים יכולים לשחק בהן בהפסקות,
בשולחן מוארך לצד אחד הקירות יש חללי אחסון,
למשל למשחקים וספרים, ועליו מונחות קופסאות
לחומרי מחזור. בהמשך יש כוונה ליצור באזור
פינות עבודה שיכילו פעילויות לעבודה עצמית.
הילדים נמצאים במתחם גם עם מורה וגם לבד,
ויודעים כבר לתחזק אותו, לשמור על הסדר
ולהחזיר דברים למקום.
"הילדים אוהבים מאוד את המקום הזה ובאים
אליו גם בהפסקות", אומרת שטרנן. "המרחב
נותן מענה מצוין לתקופה הראשונה בכיתה א',
שבה חלק מהילדים עדיין חוששים לצאת החוצה
ומעדיפים להגיע למרחב החמים והמוגן הזה".
המרחב הפעיל בבית הספר "תלמים"
בבאר יעקב הוקם בתכנון וייצור
מקומי של המורים והתלמידים,
והתלמידים הם גם אלה שמפעילים
אותו. המרחב "בארץ אהבתי", שממוקם במבואה
בכניסה, הוא מרחב למידה והעשרה אינטגרטיבי
בנושא מורשת הארץ. המרחב כולל תחומי דעת
שונים כמו אמנות, מדעים, קולנוע, עיתונות
ופילוסופיה.
העבודה הוכנה בהשראת יצירה של ראובן
רובין, "פירות ראשונים", שמופיעים בה מוטיבים
ארצישראליים כמו צבר, רימון, נוף וכבשה. על
אחד הקירות תלויה היצירה, ולצדה תמונתו של
האמן וקטע מידע עליו.
"המוטיבים שנחקרו זכו למחקר מעמיק
בקבוצות כיתות ג'-ד', שהן הכיתות הבוגרות
שלנו", מספרת מנהלת בית הספר, לימור שנטמן.
"התלמידים עבדו בקבוצות של מעגלי העצמה, לפי
בחירתם, בהתאם לתחומי דעת שמעניינים אותם.
בסיום העבודה התהליך קיבל ביטוי ויזואלי, שהוצג
במרחב. התלמידים הבוגרים מפעילים בהמשך
את שאר הכיתות בפעילויות שהכינו". כל אחד
מהמוטיבים אופיין במרחב בצבע שולט. צבר -
ירוק, רימון – אדום, נופים – צהוב, כבשים - לבן.
מתחילת השנה עסקו התלמידים בצבר. כל
תלמיד בחר לאיזה תחום דעת הוא בוחר להצטרף.
בקבוצת התיאטרון, למשל, עסקו ב"שרוליק", דמות
הצבר המקורית, ובדימוי העכשווי של דמות הצבר,
ויצרו מיצג של מפגש בין שתי הדמויות. על הקיר
נתלתה הכותרת "שיח עם צבר", ולצדה הודבקה
הדמות של הצבר הקלאסי. קבוצת מנהיגות ירוקה
עסקה בצמח בהיבט המדעי – זווית רלוונטית
במיוחד לבית הספר, שמוקף גדרות של צבר.
התלמידים יצאו לתצפיות, ערכו ניסויים, חקרו
את הצמח ויצרו שיעור וכרטיסיות עבודה לעבודה
במרחב הלמידה. עוד במרחב תערוכת צילומים
על הצבר, עבודות באמנות, רישום וציור נוף.
עבודה על עיתון שהכינה קבוצת עיתונות (שגילתה
שמקור הצבר הוא בכלל במרכז אמריקה) וחדר
תלת-ממד בנושא.
"הקמת המרחב זימנה תהליכי למידה מקבילים
לצוות ולתלמידים. נוצרה קהילה לומדת שחקרה,
חשבה, תיכננה והקימה יחד את המרחב", אומרת
שנטמן. "לאחר שהמרחב הוכן, התלמידים עבדו
בו באופן חופשי".
החממה של כיתה א'
ניצנים, חדרה
חוקרים במעגלי העצמה
תלמים, באר יעקב
צ
בע, משחק, בחירה בפעילות - כל
אלה עשויים להוסיף טעם מחודש
ללמידה. מרחב למידה פעיל, שבו
הילד מתנסה בפעילות באופן
אקטיבי, בתוך בית הספר או בחצר, עשוי
לשדרג את הלמידה, לגוון את מערכת השעות
ואת התעסוקה בהפסקות וליצור אזורי שהייה
ולמידה נוספים בבתי ספר צפופים.
לדברי רונית בית-הלחמי, מנהלת פסג"ה
אילת, בתי ספר שעובדים עם הפסג"ות על
מרחבים כאלה, יוצרים סביבת למידה בעקבות
תהליך הפיתוח המקצועי המתקיים בבתי הספר.
יוצאים למרחב
בין הכיתה לחצר, בין הלוח למשחק החופשי - נמצאים מרחבי
לימור דומב
הלמידה שמשלבים את הטוב שבשני העולמות
מרץ 5102
<
שיעור חופשי
26