25 / 40
ה
וראה היא מקצוע בודד. אמנם צוות
בית הספר כולל אנשים רבים, אך
בסיכומו של דבר, לאחר הישיבות,
השיחות בהפסקה ופגישות הצוות,
כל מורה נכנס לבדו לכיתה וסוגר אחריו את
הדלת. מורים רבים בעולם, וגם בישראל, מנסים
להפיג את הבדידות הזאת ולשתף בחוויות שלהם
באמצעות כתיבת בלוג. בלוגים של מורים עשויים
להכיל מידע ותובנות על שיעורים ועל הנעשה
בכיתה, אך גם הרהורים אישיים, מחשבות על
דמות המורה ותהיות בנוסח "החינוך לאן".
"מורה, לא מחנך"
מיכאל גורודין מירושלים, בעל הבלוג "מורה,
לא מחנך", משתף בבלוג ובדף הפייסבוק
במחשבות שעולות בו בעקבות דיונים בחדר
המורים ("בישיבת המורים דיברו על התלמידים
החדשים בבית הספר, אלה שרק עלו לחטיבה
מהיסודי. דיברו על חום וסביבה תומכת, והרבה
קבלה והכלה. דיברו על כמה חשוב לתת להם
'חוויית הצלחה'. כשדיברתי על כך שהמטרה
האישית שלי היא לתת לתלמידים להתמודד
עם חוויית כישלון, הואשמתי בגרימת נזק בלתי
הפיך ובאנטי-חינוכיות. מזל שאני מורה, ולא
מחנך"). הוא מביא ציטוטים נחמדים מהכיתה
("מרוב שהיא מדברת אתנו על פמיניזם כבר
נהייתי שוביניסטית", תלמידה בכיתה ח') ומתייחס
גם לנושאים שעולים על סדר היום התקשורתי.
"אני אוהב לכתוב, והבלוג הוא מקום שאני
יכול לכתוב בו ולקבל תגובות", אומר גורודין,
שמלמד מתמטיקה, היסטוריה ותיאטרון. "יש
דברים שחשוב לי להגיד על תחום ההוראה,
על בתי ספר, על תפישות שגויות שאני שומע.
בנוסף, הכתיבה עוזרת לי לגבש ולחדד לעצמי
את העמדות שלי והתפישות המקצועיות שלי,
ונחמד מאוד לקבל תגובות".
https://morelomechanech.wordpress.com/"מורה בפיג'מה"
ליאת שמרלינג, מחנכת כיתות א'-ב' מרעננה,
מעידה על עצמה בבלוג "מורה בפיג'מה" שהיא
עובדת בעבודת החלומות שלה. על עצמה היא
מספרת בבלוג: "מעולם לא חשבתי שאהיה מורה
אבל כשעמדתי מול הפרק בחיי של 'בחירת מקצוע'
הלכתי עם הלב ומתוך אמונה שחינוך זה העתיד
שלנו. נכון שאין בזה כסף ו/או יוקרה אבל יש בזה
את הדבר הכי בסיסי ומתגמל – מלה טובה של ילד,
חיוך, עיניים בורקות והרגשה שעשיתי שינוי קטן
בעולם. הבלוג הזה הוא הצצה לעולם שלי – עולם
ההוראה, כולי תקווה שגם אתם תמצאו בו עניין
ואולי אפילו יתעורר גם בכם ניצוץ ההוראה".
שמרלינג משתפת בבלוג ובדף הפייסבוק
שלו בזוויות מגוונות של עבודתה. היא מספרת
על יוזמות שהביאה לכיתה ועל הקשר שלה עם
ההורים, מביאה צילומים של טקסטים שילדים
כתבו וממליצה על ספרים. יש לה רעיונות מקוריים
רבים, למשל ליצירת שקט בכיתה, להעצמת ילדים
ולעידוד התנהגות חברתיות חיוביות, והיא משתפת
בהם את הקוראים.
"כתיבת הבלוג נולדה מתוך רצון לשתף בנעשה
בכיתתי", מספרת שמרלינג. "אני קוראת בלוגים
של מורות ברחבי העולם ולומדת. חשבתי שהתכנים
והרעיונות שאני מעבירה בכיתתי יוכלו לסייע
ולתת רעיונות למורות נוספות. בנוסף, אני מקווה
שהבלוג ייצר קהילה של מורות שמשמיעות את
קולן ומשתפות בעשייה האיכותית והמבורכת
שלהן. אני מרגישה שכתיבת הבלוג משפרת אותי
כמחנכת – היא מהווה רפלקציה על ההוראה שלי
וגורמת לי כל הזמן להשתדרג ולהשתפר".
http://liatshmerling.com/הבלוג של תומר ברץ
תומר ברץ הוא מורה לאזרחות וערבית, יוזם
מיזם "לראות עולם" (המחבר בין מומחים למורים
המלמדים בכיתות באמצעות שיחות ועידה). ברץ
משתף בבלוג שלו במחשבות על המקצוע ועל חינוך
ומספר על קשיים, אך ההנאהשלו מהמקצועמורגשת:
"אבל המורה, מה זאת אומרת שבן גוריון השתמש
בתמונות של עקורים כדי להקים מדינה? זה לא
בסדר..." (תלמידה א')
"מה לא בסדר? יש לך הזדמנות להקים מדינה
וצריך לנצל אותה וצריך שיאהבו אותנו באו"ם
בשביל ההצבעה" (תלמיד ב').
נו, למה דווקא עכשיו אתם גוררים אותי
למקומות המעניינים האלה? יש מבחן!"
ובקטע אחר: "...אין זמן, אנחנו תמיד מאחור...
ובכל זאת, אתה לא מוכן לוותר על הכיף שבהוראה,
על הרגעים שבשבילם הגעת לכאן מלכתחילה...
אני שואל את עצמי, היכן באמת מתקיימת הלמידה
המשמעותית שכולם מדברים עליה? האם במרכז
או שמא בשולי הדברים? האם בכלל השוליים
הם המרכז?...
"... אולי חינוך מוצלח הוא בדיוק חינוך מאיר
שוליים: כזה שמצליח להוציא את התלמיד מעצמו,
שמאיר עבורו את הפינות הבעייתיות בחייו וגורם
לו לראות דברים אחרים מעבר לו עצמו... אולי,
החינוך הוא הניצוץ שמתרחש בשולי העבודה
המערכתית, הרגע שבו משהו מבזיק כאשר אתה
מנסה לעבוד על משהו אחר"...
http://tomerbaratz.blogspot.co.il/הכיתה של גברת קסידי
Ms. Cassidy's
הבלוג של גברת קסידי מקנדה,
, נפתח לפני כעשר שנים.
Classroom Blog
התלמידים של קסידי, מוסבר בבלוג, מזמינים
את העולם לבלוג שלהם, כדי לעזור להם ללמוד.
קסידי משתפת בנעשה בכיתה באופן יום־יומי,
וגם התלמידים שלה כותבים בבלוגים משלהם.
"הטכנולוגיה היא חלק מהעולם והשימוש בה
רק יילך ויגבר", אמרה קסידי בכתבה שצולמה
בכיתתה לפני כשנה, "והתלמידים יכולים
להשתמש בה כדי להיות לומדים עצמאים, היום
ובעתיד". אגב, גם צילום הכתבה והתפעלות
התלמידים מהמצלמות תועדו בבלוג.
http://mscassidysclass.edublogs.org/"הממד הרביעי"
פרניל ריפ, שנולדה בדנמרק וחיה כיום בארצות
Blogging
הברית, פתחה את הבלוג שלה,
, לפני כחמש
Through the Fourth Dimension
שנים, וכיום היא רואה בו את ביתה השני. מטרת
הבלוג היתה לסייע לה להפוך למורה טובה יותר.
"ידעתי שאני צריכה שינוי, שאני צריכה לזרוק
הרגלים ישנים", היא מספרת בבלוג, "וידעתי
שאני צריכה מקום לריפלקציה". הייעוד הצנוע
הזה הוביל את ריפ לאתר שהגיעו אליו יותר
ממיליון מבקרים, ולכתיבת שני ספרים.
גם ריפ משתמשת בכתיבת בלוגים ככלי
הוראה, ותלמידיה כותבים בלוגים בנושאים
שונים. בחודש האחרון עסקה ריפ בציונים, סיפרה
על דיונים עם התלמידים בדרך הנכונה לקבוע
אותם, והציעה דרכי פעולה שאפשר לנסות לפני
שמתייאשים מתלמיד (למשל לנסות לחפור
עד שמוצאים בו משהו חיובי, להודות בתבוסה
ולבדוק עם איזה מבוגר אחר הילד יכול להתחבר,
כדי להניע את השינוי דרכו).
http://pernillesripp.com/מלה דיגיטלית
: מלת קוד לפני פנייה
מ ו ח כ ו ו ר ת
לחוכמת ההמון ברשת חברתית,
במטרה למצוא בעל מקצוע, מלים של
שיר, מתכון או כל מידע נחוץ אחר.
// בלוגים
תרבות דיגיטלית
יומן המורה
עובר לרשת
מורים רבים בוחרים לשתף את העולם בחוויות מהכיתה, במחשבות
על הוראה ובסתם אנקדוטות משעשעות. הנה כמה דוגמאות
לימור דומב
שאולי יעשו לכם חשק לכתוב בלוג משלכם
מיכאל גורודין משתף בבלוג
״מורה, לא מחנך״
ליאת שמרלינג -
״מורה בפיג׳מה״
25
שיעור חופשי
>
מרץ 5102