23 / 40
ס
ביבת הלמידה היא נושא העומד בראש
סדר היום הציבורי בתחום החינוך,
אך אף שתלמידים מבלים את עיקר
זמנם בתוך כיתות, ולמרות ההנחה
כי בעיות משמעת בכיתה מצמצמות את זמן
הלמידה ופוגעות בהישגי התלמיד, רק מחקרים
מעטים עסקו בקשר בין האווירה בכיתה להישגי
התלמידים. כרמל בלנק, עמיתת מדיניות במרכז
טאוב, ויוסי שביט, ראש תוכנית מדיניות החינוך
במרכז טאוב ופרופסור באוניברסיטת תל אביב,
חקרו את הנושא בבתי הספר הממלכתיים בישראל.
בלנק ושביט בדקו את מאפייני בתי הספר
והכיתות באמצעות שאלון שבו התבקשו
התלמידים לדרג את האווירה בבית הספר ובכיתה,
את רמת המשמעת, את מדיניות האכיפה של
בית הספר ואת מספר ההיעדרויות והאיחורים
שלהם עצמם. לאחר מכן הם בחנו את השפעתם
של המאפיינים שנבחנו על סיכוייה של כיתה
להיחשב בלתי ממושמעת. הממצאים מצביעים
על חשיבות תפקידו של המורה: כאשר הוא נתפש
בעיני התלמידים כבלתי הוגן, הסיכויים שיהיו
בעיות משמעת באותה כיתה כפולים בהשוואה
לכיתה שהמורה שלה נתפש כהוגן. בנוסף לכך, יש
פחות הפרות משמעת בכיתות שהורי התלמידים
בהן מתאפיינים ברמת השכלה גבוהה מהממוצע.
גם לאקלים הכללי בבית הספר יש תפקיד
מרכזי בקביעת רמת המשמעת בכיתה. מספר
הכיתות הבלתי ממושמעות בבתי ספר שהפרות
המשמעת בהם רבות מהממוצע כפול בהשוואה
לבתי ספר שיש בהם פחות הפרות משמעת. בדומה
לכך, בבתי ספר המתאפיינים במדיניות אכיפה
קפדנית יחסית, שיעור הכיתות הבלתי ממושמעות
הוא כמחצית משיעורן בבתי ספר שבהם מדיניות
האכיפה אינה קפדנית באופן יחסי.
הממצא העיקרי במחקר הוא שלהפרות
משמעת בכיתה יש השפעה שלילית משמעותית
על הישגי התלמידים, ללא קשר
להתנהגותו של התלמיד עצמו או
להישגיו בעבר. השפעותיהן של
הפרות המשמעת של התלמיד ושל
הכיתה דומות למדי, כמו גם הפער בהישגים בין
תלמיד הלומד בכיתה ממושמעת מאוד לתלמיד
בכיתה שאינה ממושמעת כלל (בנטרול הישגים
קודמים ורמת המשמעת האישית). לעומת
זאת, במחקר לא התגלו פערים בהישגים בין
תלמידים שלמדו בבתי ספר בעלי רמות משמעת
שונות או בבתי ספר שמדיניות אכיפת המשמעת
שלהם היתה שונה.
המחקר של מרכז טאוב הוא חלק ממגמה
מתרחבת של בחינת השפעת המשמעת
על ההישגים, במטרה לשפר את
הישגי התלמידים. עם זאת, הוא
אחד המחקרים הבודדים שהתמקדו
במאפיינים ברמת הכיתה, ולא ברמת
בית הספר, וכך התאפשר לחוקרים לגלות כי
יש הבדלים ברמות המשמעת בכיתות שונות
באותו בית ספר. המחקר גם זיהה כי לרמה נמוכה
יותר של הפרות משמעת ולאכיפה קפדנית
יותר ברמה הבית־ספרית, בשילוב יחס הוגן
מצד המורים, יש השפעה חיובית על המשמעת
בכיתה.
רמת המשמעת של התלמיד עצמו משפיעה
במידה רבה על הישגיו הלימודיים, אולם אפילו
לאחר שמאפייניו האישיים של התלמיד מובאים
בחשבון (באמצעות בקרה סטטיסטית), גם
למשמעת הכיתתית יש השפעה על הישגי
התלמידים. המחקר של בלנק ושביט מראה את
חשיבותה של המשמעת בכיתה וגם מכווין את
קובעי המדיניות להכיר בחשיבותם של אקלים
המשמעת ומדיניות האכיפה בבית הספר, כמו גם
בחשיבותו של יחס המורים לתלמידים ובעידוד
סביבה כיתתית חיובית ויעילה.
רווית שרף
ב
ארצות הברית, בנות הן רק %5.81
מתלמידי התיכון שניגשים לבחינה
במדעי המחשב ברמה מתקדמת.
נתון זה משקף את תת הייצוג של
תלמידות – ולאחר מכן של
נשים – במקצועות מדעיים
או בתחומים הדורשים ידע
במתמטיקה. בשנה האחרונה
דיווחו חברות היי־טק כמו גוגל ואפל, כי נשים
הן פחות מ־%02 מכלל עובדיהן.
לפי מחקר חדש, שנערך בישראל, דעות
קדומות של מורים, שבמקרים רבים מייחסים
לתלמידות כישרון דל בתחומים אלה – לא פעם
באופן לא מודע – מפחיתות מאוד את סיכויי
ההצלחה של התלמידות.
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת
וורוויק באנגליה החלו לעקוב ב־2002 אחרי שלוש
קבוצות של תלמידים מכיתה ו' ועד גמר התיכון.
באחד משלבי המחקר פתרו כל התלמידים שתי
בחינות. בחינה אחת נבדקה על ידי אנשים שלא
הכירו את התלמידים ולא ידעו את שמותיהם, את
השנייה בדקו מורים שהכירו את שמות התלמידים.
בבחינה במתמטיקה, הבודקים החיצוניים נתנו
לבנות ציונים גבוהים יותר מאשר לבנים. אבל
מורים שהכירו את התלמידים נתנו לבנים ציונים
גבוהים יותר. בבחינות במקצועות אחרים, כמו
אנגלית או עברית, ליכולת של הבודקים לזהות
את הנבחנים לא היתה השפעה דומה.
קלייר מילר מדווחת ב"ניו יורק טיימס", כי
החוקרים הגיעו למסקנה שבתחומי המתמטיקה
והמדעים המורים סברו כי לבנים יש כישורים
גבוהים יותר מאשר לבנות. להבדלים בגישה יש,
לדעתם, השפעה ארוכת טווח על ההישגים של
בנים ובנות בתחומים אלה.
"הממצא המפתיע ביותר
במחקר הוא, שמורה בעל דעה
קדומה משפיע על הבחירות
המקצועיות של תלמידיו כעבור שנים, ובעיקר
על ההחלטה אם ללמוד מתמטיקה ומדעים", אמר
ויקטור לאווי מאוניברסיטת וורוויק, שערך את
המחקר עם ד"ר אדית זנד מאוניברסיטת תל אביב.
רן שפירא
מחקר
חינוך עולמי
המשמעת
בכיתה
משפיעה
על הישגי
התלמידים
מחקר שבדק את הקשר
בין האווירה בכיתה לציוני
התלמידים גילה, בין היתר, את
חשיבות תפקודו של המורה
לרמת המשמעת בכיתה
הטיה,
מתמטיקה
ודעה קדומה
מחקר מגלה כי דעה קדומה
של מורים, המייחסים
לבנות יכולת נמוכה
במתמטיקה, משפיעה לרעה
על גישתן למקצוע
ה
ספר מציג בפני מורים ומחנכים
בחינוך היהודי הפורמלי והבלתי
פורמלי את גישת ההוראה
הערכית־רלוונטית. גישה זו
מבקשת לעורר דיאלוג בין ציבורים בעלי
תפישות יהודיות שונות, להציע שפה יהודית
הולמת, אותנטית ורלוונטית - בלי שאיש
יחוש כאילו הוא ויתר מראש על השקפתו.
פרופ' מיכאל רוזנק ז"ל, שלימד שנים רבות
במרכז לחינוך יהודי ע"ש מלטון באוניברסיטה
העברית, ייסד תחום אקדמי חדש המוכר כיום
בישראל ובעולם כ"פילוסופיה של החינוך
היהודי". הספר משמש דוגמה ליצירה בתחום
זה, המשלבת עומק אקדמי עם אוריינטציה
חינוכית מובהקת. בכך הוא משקף נאמנה
את מפעל החיים של פרופ' רוזנק, שהיכרותו
האינטימית עם המקורות
הקנוניים של המורשת
היהודית, ידיעותיו
הרבות במחשבת ישראל
לדורותיה, וכן התמצאותו
בספרות החינוכית על כל ענפיה, שימשו
בסיס איתן לכינון תחום זה.
"הספרייה לחינוך יהודי ע"ש מיכאל רוזנק".
ספר ראשון בסדרה. הוצאת האוניברסיטה
העברית בירושלים – המרכז לחינוך יהודי
ע"ש מלטון, מכון מופ"ת והוצאת רכס
רווית שרף
ספר
"הוראת תרבות ישראל: בין הערכי לרלוונטי"
איור: יעל אלברט
23
שיעור חופשי
>
מרץ 5102