Background Image
Next Page  24 / 40 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 24 / 40 Previous Page
Page Background

כלים בגליונות קודמים: פייסבוק / למידה מודעת / אינטואיציה / פילוסופיה לילדים / מסוגלות אישית ומקצועית /

הכלי: העצמת חונכים בעידן המדיה.

דיאלוג מוסיקלי / סביבה הרפתקנית / דיאלוג יצירתי / חוזקות / הוראה רפלקטיבית / סמיוטיקה / אוריינות חזותית / ויסות עצמי / השוואה והנגדה / ציור /

אתרים לימודיים / כתיבה תקשורתית / כללי יסוד / טכניקות הישרדות / משחק לימודי / מוסיקה / הומור / למידת חקר / תמריצים / צילום / חוזה כיתתי /

פסיכולוגיה חיובית / שפת ההשפעה / פדגוגיה ביקורתית פמיניסטית / משחקי מתמטיקה

ארגז כלים

ה

מגוון העצום של מקורות וערוצי מידע

פותח בפני הילדים מרחבים חדשים

להתפתחות אישית וחברתית, אך

הוא גם יוצר בלבול רב, התפזרות,

קשיים בהתמקדות ובריכוז, בעיות קשב והסתגלות

וטשטוש גבולות וערכים. כיום יותר מבעבר, תפקיד

המורה־מחנך מורכב יותר וברור פחות: שינוי

סביבת החיים של הילדים מחייב אותו, כמבוגר

משמעותי עבורם, ללכת בדרך שתעצים אותו ואת

התלמידים ותגשים את תפקידו כמחנך משמעותי,

המעצב ומשפיע על דור ההמשך.

כיצד עושים זאת? ד"ר גילה כהן זלכה, מרצה

וראש מגמה באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה

האקדמית אחוה, חוקרת התנהגות ילדים במדיה

לגווניה, ובמסגרת זו היא בחנה את הכלים

המאפשרים השגת יעדים אלה בעבודה עם "ילדי

המסכים". כהן זלכה, לשעבר מנהלת תחום תכנים

ותוכניות לישום דו"חות שנהר וקרמניצר במזכירות

הפדגוגית במשרד החינוך, עובדת שנים רבות עם

מחנכים, חונכים, מורים, הורים וילדים, ופירסמה

כמה ספרים בנושא.

מדוע הילדים מבלים זמן כה רב מול מסכים?

"ממחקרים רבים שערכתי על ילדים ומדיה

לגווניה, עולה כי הרשתות החברתיות מרחיבות

את היכולת שלהם ליצור תקשורת עם אחרים

ומעצימות תחושת מחוברות חברתית. הן מספקות

תחושת שייכות, חוויות של חברויות קרובות

ותחושת מקובלות חברתית. אינטראקציות מעין

אלו יוצרות אצל הילד תחושה של ערך עצמי, של

נחיצות, של תרומה משמעותית לסביבה והזדמנות

לביטוי כישורים וקבלת הערכה ומשוב מהסביבה.

הילד חש שהרשתות החברתיות מרחיבות את

יכולת ההסתגלות שלו ועוזרות לו לפתח כישורים

מתאימים לסביבות החדשות ולחברה שבה הוא חי.

"תוכניות טלוויזיה מהוות לילדים מקור נוסף,

ולעתים חלופי, להפקת תובנות על החברה והסביבה

שבה הם חיים ולתהליך הסוציאליזציה שעליהם

לעבור. הטלוויזיה משמשת במה למספר גדול

של דמויות קבועות ומשתנות, שעמן יוצר הילד

אינטראקציות 'כמו חברתיות', המספקות לו

הזדמנות לבדוק כיצד להתנהג במצבים שונים

ומגוונים. התוכניות מספקות למידה חברתית

חיונית, ומציגות מודלים לכל תפקיד חברתי, בלי

להציב את הילד מול ביקורת או משוב שעלולים

לגרום לו לחוש מותקף או חשוף".

בצד יתרונות אלה, יש צד שלילי לחשיפה זו.

הילדים פועלים בסביבה שנותנת להם תחושה של

מרחב עצום, ללא גבולות. שימוש תדיר של שעות

רבות ביום, ללא הצבה של גבולות ברורים או

פיקוח, עלול להביא ילדים שלא בהכרח מוגדרים

כמשתמשים בסיכון, למצבים קשים של סיכון

ופגיעה באחרים. "ברשת חברתית המידע חשוף

לעיני רבים, ולכן עוצמת הפגיעה והיקפה חמורים

מאוד, במיוחד כשמדובר בילדים", מזהירה כהן

זלכה. "היכולת שלהם להכיל פגיעות בהיקפים

נרחבים ובתפוצה גדולה, היא נמוכה. מהמחקרים

שערכתי עלה כי הילדים חשים שהסביבה הקרובה

שלהם אינה מצליחה לספק להם מספיק מידע על

ההתנהלות המתאימה בעולם הזה, ותחושות אלו

מועצמות בעקבות צפייה ושימוש במדיה לגווניה".

ספרה של כהן זלכה - "העצמת מחנכים וחונכים

בעידן המדיה והרשתות החברתיות"' (הוצאת ביתן-

גלים, 4102) – מחולק לשלושה שערים. בראשון

מוצגים שלושת היסודות להעצמת מחנכים וחונכים

ולהעצמת ילדים: כיצד ליצור תקשורת חיובית,

כיצד להיות בקבלה וכיצד להתחבר לעוצמות.

בשער השני, מוצעים עקרונות של עבודה עצמית

שיש לעשות במקביל לעבודה עם הילד. השער

השלישי פורש עקרונות לבניית תוכנית עבודה

סדורה עם הילד כדי להגיע לתוצאות חיוביות.

כך למשל, היא מציעה בספרה דרכים לסייע

לילד להגיע לריכוז ולהתגייס לבניית תוכנית

פעולה. "מבררים יחד עם הילד מהו הערוץ המתאים

לו ביותר: מוסיקה, תנועה, ריקוד, דיבור, ליטוף

או חיבוק", היא אומרת. "עלינו לסייע לילד

להגיע למצב של ריכוז והקשבה, ולשם כך לא

מספיק להגיד לו 'תתרכז!' כשאדם בוגר אומר

לילד להתרכז והוא לא מצליח — הילד מגבש

אמונה שאף אחד לא מבין אותו, שדורשים ממנו

דברים שהוא לא מסוגל לעשות ושכל האחרים כן

מסוגלים ורק הוא חריג. מתפתחות אצלו תחושות

של חוסר אונים וחריגות, וכן רגשי אשם, תסכול

ועצב - המגבירים את תחושת הנפרדות של הילד.

לכן, על הבוגר לפתוח בפני הילד דרכים ושיטות

שעשויות לסייע לו להגיע לריכוז. יש דרכים

רבות שיכולות להשיג מטרה זו. אפשר להציע

אותן לילד והוא יבחר את הדרך שמתאימה לו".

כהן זלכה ממליצה שלא להתעקש לבחור עבור

הילדים את הדרך להירגע. "יש ילדים שכדי להגיע

לתשומת־לב יציבה וגמישה צריכים קודם להוציא

אנרגיה. יש ילדים שנרגעים אחרי שמאפשרים להם

לרוץ כמה דקות, אחרים נרגעים אחרי שנותנים

להם לרקוד ריקוד חופשי לצלילי מוסיקה מלהיבה,

יש ילדים שמתאמנים באגרוף עם כריות במשך

כמה דקות ואז מסוגלים להיכנס לריכוז, ואחרים

שניטור השאיפות והנשיפות שלהם מסייע להם

להגיע למיקוד ולתשומת־לב יציבה וגמישה. ניתן

להשתמש בגירויים שונים כדי להגיע לריכוז,

ליכולת להתבונן, להקשיב ולשים לב".

כהן זלכה מביאה דוגמה לתרגיל ריכוז בשם

"החוט הדמיוני". בתרגיל זה מצמידים חוט דמיוני

למצח של הילד. על הילד לעקוב אחרי התנועות

של מי שאוחז בקצה החוט הדמיוני, ולהזיז את

הראש ואת הגוף לפי התנועות והקצב שמכתיב

האוחז בחוט. לדבריה, יש לעודד את הילד לעשות

תרגיל זה ואחרים בעוצמה, כדי להגביר את כוח

הרצון שלו לעשות ולהתנסות, לאפשר לו לבטא

את הרגשות והתחושות שלו, להקשיב לצלילים

ולשפת הגוף, כדי שיצליח להגיע להרגעת הגוף

ולריכוז.

בסופו של דבר, היא אומרת, חשוב לדעת לדבר

עם ילדי המסכים באופן שיגרום להם לרצות

להקשיב לנו, וכן להשתמש בידע ובסמכות שלנו כך

שלא יחלישו, אלא יעצימו ויחזקו אותם. "כשאנחנו

מדברים על 'לחנך ילד', אנחנו למעשה מתכוונים

ל'לחנוך את הילד'", היא מפרטת, "לסייע לו לפתח

את העוצמות שלו ולהתמודד עם הקשיים, תוך

חיבור לרצונו החופשי ומציאת האיזון שמתאים לו.

תקשורת חיובית, קבלה וחיבור לעוצמות ולרצון

החופשי — הם הכלים שלנו בבואנו לחנך את

התלמידים שלנו, את 'ילדי המסכים'. כך נפתח

ערוץ לשיח פנימי וחיצוני שיביא לאהבה עצמית,

לפתיחות ולהתפתחות.

"לקבל את הילד כמו שהוא, לא אומר שאין

צורך שהוא ישתנה, זה אומר שאנחנו מקבלים

את האיכויות שלו כבסיס לצמיחה ולגדילה. לא

צריך להיפטר משום דבר, אלא לעבור תהליך של

פתיחות והתפתחות לתיעול העוצמות של הילד

לאפיקים חיובים".

איך לדבר

עם עם "ילדי

המסכים"

האינטרנט מספק לילדים אינספור מקורות מידע והזדמנות

לבנות קשרים חברתיים מרובים, אך גם מציב מכשולים

ואתגרים. ד"ר גילה כהן זלכה מסבירה איך יכולים מחנכים

והורים לעזור לילדים להבין מה הם גבולות הפעולה

רווית שרף

שלהם, להגיע לרגיעה ולבנות ערך עצמי

מודל לבניית תוכנית

פעולה עם "ילד

מסכים", לפי ד"ר

גילה כהן זלכה

החקר. נהיה מבוגרים חוקרים

שלב א':

שיוצאים למסע חקר יחד עם הילד כדי

לפזר את הערפל ולסייע לו להגדיר את

הקושי שלו. ננסח יחד עמו את הקושי.

החלום. נסייע לילד לנסח את

שלב ב':

החלום שלו, נהפוך את הקושי שאיתרנו

בשלב החקר ליעד חיובי. חלום חיובי

יסייע לילד לגייס כוחות להתנסות

ולשינוי.

תכנון אבני הדרך ובניית לוח

שלב ג':

זמנים. נכין עם הילד תוכנית פעולה

ונתכנן אבני דרך לפעולה, ליישום

החלום שלו.

ביצוע תוכנית הפעולה.

שלב ד':

בשלב ההתנסות ביישום התוכנית נהיה

מעורבים ואכפתיים, ונסייע לילד לפוגג

את המכשולים ולהתמודד עם האתגרים

העומדים בפניו.

איור: ניר גולן

מרץ 5102

<

שיעור חופשי

24