32 / 40
// אמנות
אתנחתא
"
המוסיקה היא כלי בלתי־אמצעי,
שפועל ישירות על הרגש. אתה שר
או מנגן, ואז לא צריך לדבר ולהסביר
איפה נולדת ואיך קוראים לאמא שלך,
מה שמוביל לזה שמתייגים אותך", מסביר
המוסיקאי עידן טולדנו, ממקימי האנסמבל
"קווארטטוקאן" שמופיע כעת בפני תלמידים.
הקונצרט המפתיע של ההרכב מציע מפגש
מוסיקלי בין מזרח ומערב, באיכות גבוהה
ומתוך כבוד ורגישות לסגנונות השונים.
המופע החדש, שצמח מתוך שיתוף פעולה
בין ארבעת חברי האנסמבל, מציע למאזינים,
צעירים ומבוגרים, מסע מוסיקלי מרתק ועשיר
שמשקף את פניה התרבותיים המגוונים של
החברה בישראל. כך מתחברים להם בטבעיות
הזמרת הלבנונית הנודעת פיירוז, המשורר
הלאומי ח"נ ביאליק והמשוררת לאה גולדברג.
"כשמצליחים לגעת והרגש כבר מופעל, הדרך
לתקשורת קצרה יותר ונפתח פתח להקשבה",
מסביר טולדנו.
טולדנו למד חינוך ומוסיקה ורואה באמנות
בכלל ובמוסיקה בפרט כלי לשינוי חברתי
המעודד לסובלנות, לכבוד הדדי ואולי אפילו
לדיאלוג. הניסיון לגשר בין תרבויות ולחשוף
קהלים מגוונים לטווח רחב של סגנונות
וטעמים מוסיקליים מתבטא בהרכב הבלתי־
שגרתי של האנסמבל. מרים טוקאן, זמרת
ההרכב, היא ערביה נוצרית מהכפר אעבלין
והרפרטואר שלה כולל שירים בעברית, ערבית
ואנגלית. היא שרה פיירוז ואריק איינשטיין,
ומשלבת בין מוסיקה ערבית מהבית לשירי
ביאליק.
חברה אחרת בהרכב היא ד"ר רחלי גלאי,
נגנית צ'לו בינלאומית המופיעה כסולנית,
מנצחת ומבצעת של מוסיקה קאמרית בסגנונות
מגוונים - מהבארוק ועד מוסיקה מודרנית,
אלתור ומוסיקה עכשווית. ולצד הצ'לו, המזוהה
עם המוסיקה המערבית הקלאסית, מופיע
טולדנו עם העוד, כוכב המוסיקה הערבית,
ועם גיטרת פלמנקו. כדי להרחיב את הטווח,
הוא מנגן גם באקורדיון שנקשר במסורת
הישראלית לריקודי עם וערבי זמר.
טולדנו, שלמד בין היתר פלמנקו בסביליה
שבספרד, הוא המנהל האמנותי של המרכז
היהודי־ערבי בעכו ומעביר הרצאות וסדנאות
בנושאי מוסיקה וחינוך מוסיקלי בחברה רב־
תרבותית.
החברה הרביעית בהרכב היא נועה וקס,
השולטת בממלכת כלי ההקשה ומתמחה בנגינה
ולימוד של כלי הקשה ים-תיכוניים. היא חברה
בכמה הרכבים שמשלבים מסורות מוסיקליות
שונות, וכמי שמלמדת סדנאות קצב ותיפוף על
הגוף, היא גם מנחילה לקהל הצעיר כמה עקרונות
המאפשרים לו לקחת חלק פעיל בחוויה.
וגילוי נאות לסיכום: אף פעם לא שמעתי
הרכב כזה. מזמן לא התרגשתי כל כך מ"החליל"
"
על ספסל ישבו ביחד/ גברת־כן וגברת־
לא/ גברת־כן חבשה מגבעת/ גברת־
לא אחזה שמשייה/ לחשו סודות אחת
לשנייה". כך נפתח "גברת אולי", שירה
של המשוררת שלומית כהן־אסיף, שבכמה שורות
קצרות ומלאות הומור, ובשפה ילדותית לכאורה,
מצליחה לשרטט סיטואציה חברתית מורכבת
למדי, לפעמים אפילו מסובכת. וכך זה ממשיך:
"באה גברת אולי/ שהרכיבה משקפיים, טפחה
על הכתפיים של גברת־כן וגברת־לא/ וישבה
ביניהן. גברת־כן את המגבעת הסירה/ גברת־
לא את השמשייה סגרה/ כל אחת מיהרה אל
ביתה/ ועל הספסל נשארה/ גברת אולי לבדה".
השיר הזה, כמו טקסטים רבים נוספים מספרות
הילדים, שבה את לבה של מרתה רייפלד-שור,
שהיתה רקדנית ובמשך שנים רבות עסקה
בהוראת מחול לילדים. היא מעידה שהתנועה
והריקוד מלווים אותה ואת מחשבותיה מאז
ומתמיד. "פעמים רבות, במפגשי עם ספרות
ילדים, הסיפור ממש 'רקד' לפני… מצאתי שדווקא
הצמצום למלים ספורות הוא אשר פותח בפני את
המרחב התנועתי", כתבה בספרה "סיפור בתנועה",
שבו היא מציעה מפגש בין שני עולמות: עולם
התנועה ועולמה של ספרות הילדים.
וכך, הספר החדש שיצא לאחרונה בהוצאת
"אופיר ביכורים" כולל קטעים מטקסטים נבחרים
לילדים, ספרות ושירה מקוריים ומתורגמים,
ולצדם הצעות ורעיונות לפעילות תנועתית
ברוח הטקסט - החל בפעילות בסיסית ופשוטה
ועד למהלכים מורכבים. בכל מקרה, לא נדרש
ידע או כישרון מוקדם בתחום התנועה. לדברי
רייפלד־שור, קהל היעד של "סיפור בתנועה"
כולל מורים ומחנכים, הורים, פסיכולוגים, אנשי
תנועה ומחול וכל מי שמטפל בילדים ושואף
להעשיר את עולמם. "השילוב בין שני תחומי
הדעת מביא לשכלול היכולת התנועתית, לשמחה,
להנאה ולנגיעה במגוון עשיר של רגשות ואיכויות
המצויים בכל אחד", היא כותבת. "שילוב זה
מעצים את תחושת ההזדהות, מאפשר תהליכי
עיבוד והפנמה עמוקים יותר ויוצר חוויה עשירה".
כל הטקסטים הנזכרים בספר לקוחים מספרה של
יעל דר, "מדריך מפה לספרי ילדים", הוצאת
מפה, 5002.
ונחזור לרגע לגברות כן, לא ואולי. כדאי
להציע לילדים פעילות שיש בה יחסי גומלין בין
טקסט לתנועה ותאפשר להם לבטא את עצמם
ואולי גם להזדהות. כך למשל, אפשר להשתמש
בשפת הגוף לאמירת "כן", "לא" ו"אולי", על
ידי הנעת הראש לצדדים, למטה ולמעלה, הרמת
הכתפיים או הנעת הזרועות. אחר כך אפשר לעבור
לעבודה בשלשות: בניית שלוש הדמויות, תוך
שילוב אלמנטים משפת הגוף המאפיינת כל אחת
מהגברות. הטקסט הזה, כמו הפעילות התנועתית
המוצעת, לקוחים משערו הראשון של הספר, "זה
אני", וממנו גם לקחנו את ההצעות המרתקות
לפעילות סביב "איה פלוטו" של לאה גולדברג.
זהו ספר הרפתקאות המבטא את המתח הקיים
בין הרצון להישאר בבית, מוגן ובטוח, לבין
הרצון לצאת למסע, לפגוש, לטעום ולהתנסות
בהרפתקאות. הפעילות התנועתית בהקשר הזה
כוללת, למשל, פעילות עם חישוקים כשכל חישוק
מגדיר "בית". הציעו לילדים לבחור צורת ישיבה
וצורת עמידה בתוך החישוק ולעבור בין השתיים
בקצב משתנה שמתגבר בהדרגה, להושיט איברים
מחוץ לחישוק, לקפוץ פנימה והחוצה מהחישוק
או לחקות את תנועת החיות שאותן פוגש פלוטו
במסעו - קפיצות צפרדע, שחייה כדג במים, ריצה
על קצות האצבעות כחיקוי למעוף הפרפר ועוד.
אפשר גם לעבוד בזוגות כאשר החישוק משנה
את ייעודו, ובמקום לסמל בית הוא הופך לבריכה
שבה משתקפת דמותו של פלוטו: אחד הילדים
יושב בתוך החישוק והילד השני עומד מחוצה לו,
כאשר הילד הראשון מחקה את תנועותיו של השני.
מהשער השני, "רגשות", בחרנו פעילות
תנועתית בהשראת "איתמר מטייל על קירות"
מאת דוד גרוסמן, שאיירה אורה איל. הספר מציע
טיול נוסף, בארץ החלומות והפנטזיה, ובין דפיו
השטוחים יוצא איתמר לטיול תלת־מימדי. הפעם
מוצע לבחון את התנועה מול קיר: הילדים נעים
בחדר, ולמתן סימן יוצרים מפגש בין איבר כלשהו
לבין הקיר, כשהם נעים לאורך הקיר מבלי לנתק
הגשר
המוסיקלי
אנסמבל קווארטטוקאן מציע מסע מוסיקלי חוצה
סגנונות ותרבויות, ומצליח גם לרגש
לקרוא
ולרקוד
"סיפור בתנועה" מציע
פעילויות מחול ותנועה,
בהשראת ספרי ילדים
אהובים במיוחד
מרץ 5102
<
שיעור חופשי
32