15 / 40
לים". ואכן, המטרה של רשת בתי ספר תאומים
היא חיזוק הזהות היהודית והערבות ההדדית בין
תלמידים ישראלים ויהודיים בעולם. בהקשר
הזה, זוקקו בשנים האחרונות שני ערכי ליבה
לתוכנית: חיבור לערכי ה"עממיות" היהודית
(זהות יהודית וקשר בין יהודים בארץ ובעולם)
וגם מפגש־חיבור בין התלמידים שמתקיים
במגוון דרכים, כמו חילופי תוצרים, שיחות וידאו,
פרויקטים משותפים ולפעמים גם משלחות.
"היו מורים שהפעילו תוכניות שהתמקדו
באסטרונומיה או פיסיקה, למשל", מספר
חסידוביץ', "וזה בסדר גמור. אבל אנחנו ממליצים
לשלב בפעילות גם מרכיב שקשור בזהות". ואכן,
הפעילות לאורך השנה בהרטוב, למשל, מתנהלת
סביב הנושא המשותף של החגים. לפני שנה
קיימו כאן תחרות תחפושות מקוונת באינטרנט.
בחנוכה הדליקו הילדים נרות ביחד, באמצעות
סקייפ, ובפסח ערכו סדר מקוון, וחידון שכל
כיתה הכינה לכיתה המקבילה בחו"ל. לקראת
יום העצמאות ויום ירושלים ערכו פעילויות
משותפות בנושא ישראל, למשל יצירת דגל
כחול־לבן חדש.
בבית הספר "חוגים" בחיפה, הדגש הושם
בעבר על לימודי פיסיקה משותפים, ואילו השנה
קיבלה התוכנית תפנית לכיוון הזהות היהודית,
חגים, ימי זיכרון ותרבות ישראל. השנה הגיעה
לישראל משלחת של תלמידים מבית הספר
התאום "ביאליק" ברוסאריו שבארגנטינה.
התלמידים, משכבת כיתות י', התארחו בבתי
חבריהם בישראל ובילו יחד. במהלך הביקור
התלמידים סיירו בחיפה, בעוספיה ובזכרון
יעקב, ראו צוללת וסטי"ל בבסיס חיל הים ויצאו
לעבודה יערנית, ארוחות משותפות, ריקודים
ומשחקי כדורגל.
"התקשורת ביניהם התנהלה קצת בעברית,
קצת באנגלית וקצת בספרדית", מספרת
חגית גרינברג, רכזת התוכנית בבית הספר.
"המפגש הראשון התבצע באמצעות הרשת
החברתית 'ניפגש', אבל בהמשך הם התחברו
גם בכל הערוצים האחרים שהם מתקשרים
דרכם". ההיכרות עם נוער יהודי בתפוצות היא
מרתקת, לדברי גרינברג. "לא כולם זוכים להכיר
יהודים בחו"ל ולהבין איך הם חיים. ולמרות
השוני בשפה, בהרגלים ובאורח החיים, החיבור
היה מיידי".
גם בין המבוגרים נוצרים קשרים חמים.
"אני זוכרת את התחושה הטובה שנתנו לי
כשהתארחתי ברוצ'סטר שבמדינת ניו יורק
שבארה״ב - שהבית לרשותי, המקרר פתוח",
מספרת יונת סתיו, מחנכת כיתה ד' שמרכזת
את התוכנית בבית הספר "דורות" במודיעין.
"אנחנו אנשים זרים, אבל החיבור היה כמו של
משפחה. לאחר שיצאתי במשלחת לרוצ'סטר
בעבר והכרתי את אן אנדרסון, המורה שעבדתי
מולה באופן אישי, נהפכנו מהר מאוד לאחיות
של ממש. בהמשך נסענו אחת אל השנייה גם
באופן פרטי".
היהדות והחגים הם חוט מקשר גם בין המורים
וגם בין התלמידים, אבל מעניין לראות את
הההבדלים. "לט"ו בשבט, למשל, יש משמעות
שונה ברוצ'סטר", מספרת סתיו. "אצלנו הכל
מתחיל לפרוח ושם לא, כי קר מאוד". התוכנית
פועלת בבית הספר מ־6002, ולפני כמה שנים
הגו סתיו ועמיתתה בחו"ל רעיון - לעקוב בצילום
אחר עץ בחצר בית הספר.
השתיים צילמו את העצים
אחת לחודש, והתוצאה היתה
שרשרת תצלומים שהראו
את גלגולו של עץ, בתנאי
האווי גורדון:
"הילדים בבית הספר בדרום
אפריקה גרים בבתים
גדולים מאוד, וזה ריתק
את הילדים הישראלים,
הם צריכים לבוא עם
כיפה לבית הספר, ולחלק
מהילדים שלנו זו היתה
הפתעה, שיש כל כך הרבה
יהודים מעבר לים"
תלמידות "השלום" באבו
גוש פוגשות את שחקני
ברצלונה באליפות אירופה
לנבחרות צעירות
צילום: אפרת סער
15
שיעור חופשי
>
מרץ 5102