16 / 40
מזג אוויר שונים. "הילדים
ראו את המשמעות השונה
של החג בישראל ובחו"ל, וזה
היה מרתק".
בפרויקט אחר בשנה
שעברה הכינו התלמידים מצגת שיתופית על
השבת, וכל אחד הציג את משמעות השבת
עבורו. "המטרה היא למצוא את הדברים
המשותפים בתוך השונות", אומרת סתיו. השנה,
למשל, התקיימו הדלקת נרות משותפת בחנוכה
וסדר ט"ו בשבט משותף עם הכיתה האמריקאית
בסקייפ, בעזרת תרגום סימולטני. "השמים הם
הגבול, וכל פעם הקשר משתכלל ומקבל עוד
כיוונים וזוויות", היא אומרת.
סתיו היא גם רכזת התקשוב בבית הספר,
והתוכנית, לדבריה, מאפשרת לה להמחיש
לתלמידים את השימוש בכלים שנלמדים
בשיעורים. "התקשוב הוא יום־יומי", היא
אומרת. "אני מקבלת תמונות של שלג ומראה
את בית
Google Earth
להם, הראיתי להם ב־
הספר והרחוב. זה מקרב אותם מאוד לחיים
של ילדים במקום אחר, גם בפן היהודי וגם
בפן האוניברסלי. הילדים שאנחנו בקשר אתם
לומדים בכיתות שיש בהן ילדים יהודים, נוצרים
ומוסלמים, וזה פותח עיניים ומחשבה".
לימודי האנגלית קיבלו דחיפה
במהלך הפעילות יש מקום לרעיונות מקוריים
רבים, אך תוכנית העל מובנית. השלב הראשון
הוא היכרות, למשל הכנת תעודות זהות אישיות
וסרטים תיעודיים שבהם הילדים מספרים על
עצמם, על הבית, המשפחה והתחביבים שלהם
("השמות הזרים היו משהו שהעסיק את הילדים",
מספרת סתיו. "הייתי צריכה לחזור על חלק
מהשמות כמה פעמים כד שייקלטו"). אתר
האינטרנט של רשת בתי ספר תאומים מציע
מידע על פעילויות אפשריות ועל דרכי הכשרה
לתוכנית, ועוסק בתחומים כמו מועדים וטקסים,
בר/בת מצווה, סוגיות, ערכים וזהות יהודית,
זיקה ושייכות לישראל ומבט אל קהילות
שונות. הסוכנות מסייעת גם בחיבור בין בתי
הספר, ליווי הקשרים, פיתוח תכניות וכלים
טכנולוגיים, כנסים והכשרות.
אחד התחומים שיוצאים נשכרים מאוד
מהתהליך הזה הוא לימודי האנגלית. "בזכות
שיתופי הפעולה עם ילדים מהעולם, זה נהיה
קול לדבר אנגלית", מחייך גורדון. מיטל עדן,
מורה לאנגלית בבית הספר "רגבה" שבגליל
משחקים של שלום
"לא הייתי בטוח, אך עכשיו אני יודע
ב־%001, שאני יכול להכיר חברים
יהודים". משפט זה, שנאמר על ידי נער
בן 41 ממחנה הפליטים שועפאת, מדגים
את המטרה של פרויקט בתי ספר תאומים
לספורט ולשלום של מרכז פרס לשלום.
המרכז מפעיל את התוכנית מ־2002,
במטרה לחבר ילדים מגילאי גן ועד תיכון,
ישראלים (יהודים וערבים) ופלסטינים,
מקהילות פריפריאליות. בפרויקט
משתתפים יחד בתי ספר תאומים במסגרת
ספורטיבית, בעיקר כדורגל, שמטרתה לא
רק לשפר כושר גופני, להעצים ולעודד
בנים ובנות לקחת חלק פעיל בפעילות
ספורטיבית, אלא גם להנחיל ערכים של
עבודת צוות, הכרת וקבלת ה"אחר", קיום
משותף ושלום.
כחלק מהפרויקט, שמפעיל מדי
שנה כ־000,1 ילדים, מוקמת בקהילות
ישראליות (יהודיות וערביות) ופלסטיניות
תשתית של פעילות לאחר שעות הלימודים
ולאורך כל השנה (ספטמבר-יוני), בשני
בתי ספר תאומים. הילדים מגיעים פעמיים
בשבוע לפעילות בקהילה שכוללת אימוני
ספורט ייחודיים המשלבים פעילויות חינוך
לשלום, משחק הוגן ולימוד שפתו של
ה"אחר" (ערבית/עברית). אחת לחודש
נפגשים הילדים לפעילות משותפת עם
בית הספר התאום ומשחקים יחדיו בקבוצה
מעורבת. בסיום שנת הפעילות מגיעים כל
המשתתפים לאירוע השיא של הפרויקט,
טורניר ה"מיני מונדיאל", שבו משחקים
יחד בקבוצות מעורבות, תחת שמה של
נבחרת מהעולם.
"הפרויקטים מוכיחים, שנה אחר שנה,
כי הספורט הוא כלי חינוכי שבכוחו לגשר
ולשבור מחסומים", אומרת סיון הנדל,
מנהלת פרויקטים במרכז פרס לשלום.
"תהליכי הערכה של המרכז מראים לנו,
בכל פעם מחדש, כי על אף האתגרים
הלוגיסטיים, החברתיים והמנטליים,
מתייחדות התוכניות בשבירת מחסומים
בין האוכלוסיות ובניית אמון הדדי בין
הצדדים, שמחלחלים גם למשפחות
המשתתפים והקהילה".
בית הספר היסודי "השלום" באבו גוש
מפעיל היום שתי קבוצות במסגרת התוכנית,
בנים ובנות. כשהתוכנית נפתחה, לפני
שלוש שנים, עבד בית הספר מול קבוצות
מקרית גת ומבית ניר, וכיום הוא עובד מול
בית הספר במבשרת ציון. לפני שנתיים,
כשהתקיימה בישראל אליפות אירופה
לנבחרות צעירות, הוזמנו כל המשתתפים
והוריהם למשחק הגמר. במהלך האליפות
התלמידים הוזמנו לאימונים, ובמשחקים
הם הוזמנו לעלות למגרש עם השחקנים
וליוו את השופטים. "התלהבתי מהתוכנית
מאחר שהיא מציעה תעסוקה חיובית רבה
לילדים, מקרבת בין אוכלוסיות וגם מחדדת
את סוגיית הזהות, שהיא מורכבת במיוחד
באבו גוש", אומרת מנהלת בית הספר, מרים
חרב. "חשוב לי שהילדים משני הצדדים
ילמדו לקבל את האחר. לפני הפעילות הם
כמעט ולא נחשפו זה לזה".
"חלק מהילדים מסיימים את יום
יונת סתיו:
הלימודים שם מאוחר, בשש, וזה גם דבר שהילדים
שלנו הופתעו לשמוע עליו. הם משחקים פחות בחוץ,
וספונטניים פחות בקביעת מפגשים חברתיים"
יונת סתיו (משמאל)
עם המורה המקבילה אן אנדרסון
מרץ 5102
<
שיעור חופשי
16