22 / 40
חוקרי חינוך מוזמנים לפרסם עבודות. שלחו תקציר של המחקר, באורך של לא יותר משני עמודים, כולל הצגת הנושא, שאלת המחקר, המתודולוגיה
hofshi@morim.org.il והממצאים, וכן צרפו פרטים להתקשרות. רחוב בן סרוק 8, תל אביב, מיקוד 96926,
חוקרים חינוך
טיילר דה וויט, מורה
למדעים, מסביר למה
התלמידים שונאים ללמוד
ומדוע לפעמים צריך לשקר
כדי לומר את האמת
"
אספר לכם סיפור. זו השנה הראשונה
שלי בבית הספר למדעים ואני נלהב.
אני כל כך נרגש שאני משקיע את כל
כולי בתכנון השיעור. אך אט אט אני מגיע
להבנה הנוראה שייתכן שהתלמידים שלי
לא לומדים דבר. זה מה שקרה יום אחד: זה
עתה הטלתי על הכיתה שלי לקרוא פרק
מספר לימוד על הנושא האהוב עלי ביותר -
'הנגיפים וכיצד הם תוקפים'. ואני אומר להם:
'האם מישהו יכול להסביר את הרעיונות
המרכזיים ומדוע הם כל כך מגניבים?' שתיקה.
לבסוף התלמידה החביבה עלי מסתכלת לי
ישר בעיניים ואומרת: 'החומר שקראנו ממנו
היה גרוע'.
"למה זה קורה? החומר הזה לא כל כך
קשה. אם סיימתם תיכון אתם בטח מכירים
את החומר הזה, אבל אני בטוח שהוא הוצג
לכם באופן שלא ממש נשאר לכם בראש.
אז כשהתלמידים שלי התחילו ללמוד את
זה, מדוע הם כל כך שנאו את החומר? אני
מבטיח לכם שבספרי הלימוד שלהם לא
הציגו את הנגיפים כסוכנים חשאיים
ותהליך התפשטותם לא הוצג כסיפור
אימה. בלימודי המדע יש הרי רצינות
כפייתית. זה הורג אותי. אני לא
מתלוצץ. חלילה שמישהו ייהנה מלימוד מדע.
"למשל, אם אני מציג תרשים שמראה
שלנגיפים יש דנ"א. ובכן, לחלק זעיר מהם
אין, ובמקום זה יש להם משהו שקרוי רנ"א. אז
הסופר המדעי יקיף את המילה דנ"א בעיגול
ויאמר, "צריך למחוק את זה". עורכים מדעיים
יכולים למצוא שגיאות כמעט בכל מלה שאני
כותב לתלמידים והם יהיו מוכרחים למחוק
כל מה שאינו רציני מספיק, מה שאינו מושלם
ב־%001. ואז זה יהיה מדויק, אבל בכלל אי
אפשר יהיה להבין את זה.
"זה מבהיל. אני מדבר על הרעיון של
לספר סיפור, ונראה כאילו התקשורת
המדעית נהפכה מחויבת לרעיון של מה שאני
מכנה 'עריצות הדיוק'. מה שעומד מאחורי
סיפור טוב זה קשר רגשי. עלינו לשכנע
את הקהל שלנו שהדברים עליהם אנחנו
מדברים חשובים. אבל בה במידה חשוב לדעת
אילו פרטים כדאי להשמיט כדי שהנקודה
המרכזית עדיין תהיה ברורה. בפרפרזה על
דברי האדריכל מיס ון דר רוהה, לפעמים
צריך לשקר כדי לומר את האמת. לדעתי זה
רלוונטי במיוחד לחינוך המדעי. אם תלמיד
יחשוב שלכל הנגיפים יש
דנ"א, זה לא יהרוס את
סיכוייו להצליח במדעים.
אבל אם תלמיד צעיר לא
מצליח להבין כלום במדע ולומד לשנוא את
זה, זה בוודאי יהרוס את סיכוייו להצליח.
"הייתי רוצה שהשינוי יבוא מן המוסדות
המובילים, שמנציחים את הבעיות האלה.
אבל לא נראה לי שזה יקרה. למזלנו יש את
האינטרנט שבעזרתו אנחנו יכולים לעקוף את
המוסדות האלה. יש מקורות רבים ומגוונים
שמוקדשים להסבר המדעי בדרכים פשוטות
ומובנות. כשאני מעלה סרטונים ליוטיוב אני
מדבר על תאי דלק, למשל, דרך סיפורים על
בנים ובנות במחנה קיץ. אני מרבה לקבל
משוב בשגיאות כתיב ובעגת אינטרנט, ובכל
זאת התלמידים כה מלאי הערכה ותודה, עד
שאני יודע שזו הדרך הנכונה שבה עלינו
ללמד מדע".
: "היי מורים
TED
ערוך מתוך הרצאת
למדע – הפכו זאת לכיף".
תרגום שלמה אדם, סיגל תפארת
http://bit.ly/1pCUCMxמחקר חדש מגלה מהם
המאפיינים המושכים של
מקצוע ההוראה -
ומדוע בכל זאת הצעירים
נרתעים ממנו
מ
הם השיקולים המביאים אנשים שונים
לבחור בהוראה, וכיצד משפרים
את דימוי המקצוע ומושכים אליו
מועמדים איכותיים? שאלות אלה ואחרות
נבדקו במחקר שבחן את ההוראה מהזוויות
המושכות אך גם המרתיעות של התחום.
החוקרות - פנינה פרנקל ממכללת לוינסקי,
רחל ארנון ממכללת בית ברל ועדנה רובין
ממכללת אחווה – הסיקו כי בניגוד למה
שאולי ניתן היה לחשוב, מקצוע ההוראה
נתפש כחיובי ומשמעותי, אך מצב ההוראה
מונע מאנשים איכותיים לפנות למקצוע. אחת
הנשאלות במחקר סיכמה זאת כך: "היו תקופות
שמעמד המורה היה כמו מעמד נביא. אבל
כיום מסתכלים על המורה כבן אדם שמשרת
את התלמידים".
מטרת המחקר היתה להמליץ על קווי
פעולה להעלאת כוח המשיכה
של המקצוע. השתתפו בו 853
צעירים שהגיעו לימים פתוחים
באוניברסיטאות השונות. הנבדקים
נשאלו על מידת החשיבות שהם מייחסים
לשיקולים שונים בבואם לבחור מקצוע,
ובנפרד, נשאלו באיזו מידה בחירה בהוראה
תתאים לשיקולים אלה.
שאלות דומות שאלו החוקרות גם קבוצה
של 681 סטודנטים מהסבה להוראה - כאלה
שרכשו והתנסו במקצוע אחר, כמו מחשבים,
משפטים, הנדסה, חקלאות ועוד, מקצועות
שיש להם דימוי טוב יותר ולרוב גם מספקים
הכנסה גבוהה יותר - ולימים פנו להוראה,
שמציעה הזדמנות "לחנך את דור העתיד
ולהשפיע על פני החברה". זוהי אחת מנקודות
האור העיקריות שעלו מהמחקר. "למעשה",
אומרת פרנקל, "היינו רוצים לקצר את דרכם
של צעירים בעלי מאפיינים כאלה כך שיבחרו
בהוראה לפני שישקיעו זמן ומשאבים במקצוע
שמתאים להם פחות".
לפי המחקר, הצעירים מזהים
שורה של מאפיינים המציגים את
עבודת ההוראה באור חיובי, כמו
עבודה עם ילדים הדורשת אחריות
וסמכות; אפשרויות של למידה והתחדשות
לאורך החיים; מקצוע שמאפשר סיוע לפרט
ותרומה משמעותית לחברה; ועומס עבודה
סביר המאפשר שילוב עם הורות וחיי משפחה.
"ניתן לראות ברשימה זו נקודת מוצא לפרסום
וקידום המקצוע, כי אנשים שמאפיינים אלה
חשובים עבורם הם המועמדים הטבעיים לפנות
להוראה", אומרות החוקרות.
ואולם, המחקר מצא כי כמעט כל המאפיינים
הנתפשים כחשובים בעת בחירת מקצוע, כלל
אינם באים לידי ביטוי בעוצמה גבוהה בהוראה,
והחוקרות סבורות שללא הכנסת שינויים
שייתנו מענה לכמה מההיבטים החסרים של
המקצוע, לא ייתכן שינוי מהותי במצב. אלה
כוללים: אפשרויות קידום, משאבים לביצוע
העבודה, העלאת שכר, סביבת עבודה נעימה
ומעודדת, מעמד כלכלי וחברתי ראוי, הנאה
בעבודה והצבת אתגרים אינטלקטואליים.
היבטים חסרים אלה צריכים לבוא על תיקונם
כשחלקם קלים יותר לשיפור, וחלקם דורשים
שינויים מהותיים רבים ותקציב גבוה.
הממצאים מציגים תמונה ברורה - מקצוע
ההוראה, כשהוא מנותק מ"מצב ההוראה",
נתפש כעיסוק בעל היבטים חיוביים ומושכים
גם בעיני צעירים בישראל. לכן, ניתן להניח
שקיימת אפשרות ממשית לשנות את המצב
הקיים. "הגיע הזמן", טוענת פרנקל, "שקבוצה
פוליטית מגובה בתמיכה ציבורית תשים
לעצמה מטרה להוציא אותם מהכוח אל הפועל,
ותקדם מהפך אמיתי במערכת החינוך בישראל
באמצעות המרכיב המשמעותי ביותר לקיומה
ולאיכותה – המורים".
רווית שרף
מחקר
TED
הרצאת
מה חושבים על חינוך בבימת
החדשנות הגדולה בעולם
למה לי להיות מורה
נובמבר 4102
<
שיעור חופשי
22