23 / 40
שפל היסטורי
בנשירה
מתיכונים
בארצות
הברית, אבל
גם ההרשמה
למכללות
בירידה
ב
שנת 0291 היו בוגרי
התיכונים בארצות הברית
רק %02 מכלל בני גילם.
כמעט מאה שנים חלפו – ואחוז
בוגרי התיכונים עלה בצורה
מרשימה. לפי נתונים שפירסמה
באחרונה לשכת מפקד האוכלוסין
במדינה, %3.7 מהצעירים בגיל 81
עד 42 נשרו ממסגרות חינוכיות
ב־3102 – נתון נמוך גם בהשוואה
לשיעור הנושרים תשע שנים
קודם לכן. ב־4002 נשרו %1.21
באותה קבוצת גיל.
ואולם, פרופ' אלכס באוארס
מהמכללה להכשרת מורים
באוניברסיטת קולומביה אמר
לעיתון הבריטי "גרדיאן",
כי עדיין דרושה עבודה רבה
למען צמצום הנשירה. בקרב
אוכלוסיות מסוימות יש אחוזי
נשירה גבוהים – %7.41 מהגברים
השחורים ו־%6.9 מההיספנים אינם
משלימים את הלימודים בתיכון.
לצד העלייה בשיעור הלומדים
בתיכון, מצביעים הנתונים על
מגמה הפוכה בהרשמה למכללות.
ב־1102 הגיע מספר הסטודנטים
במכללות ובאוניברסיטאות
בארצות הברית לשיא – 6.61
מיליון סטודנטים בכל המדינה.
מאז ירד מספרם ל־7.51 מיליון
סטודנטים בשנה שעברה.
צמצום ממדי הנשירה אינו מלמד
על איכות החינוך שמקבלים
התלמידים. "יש צורך באיזון
מתמיד בין האמונה שלנו
בחשיבותם של תיכונים המעניקים
חינוך איכותי לבין הרצון במספר
רב יותר של בוגרי תיכונים",
אומר ג'ון אריק המפריז, עמית
בקרן הלאומית לחקר המדע
באוניברסיטת שיקגו.
"לומר שאנחנו מעלים את
הסטנדרטים שלנו, ובה בעת
להכשיר עוד ועוד בוגרי
תיכון שמתאימים ללימודים
באוניברסיטה – ולראות בזה
ניצחון, הייתי אומר שיש
כאן הסתכלות קצרת טווח",
מוסיף המפריז.
רן שפירא
א
תרי האינטרנט והרשתות החברתיות
מלאים בעת האחרונה בטוקבקים
מסיתים מכל קצוות הקשת הפוליטית.
הניסיון למגר את האלימות והדעות הקדומות,
לצד הצורך להקנות לילדים ובני נוער חשיבה
ביקורתית – מעסיק את ד"ר אודי מנור,
היסטוריון חברתי־פוליטי, בספרו "השקפה
אופטימית – מבט היסטורי סובייקטיבי מנקודת
מבט אובייקטיבית", בהוצאת מכון מופ"ת.
"בלי פוליטיקה, הגשמת הכוונות הטובות
פשוט בלתי אפשרית", טוען מנור
בספרו, וסבור שאם לא נחנך את
ילדינו חינוך פוליטי נבון, תופעת
הגזענות וההסתה תימשך. מנור
משתמש בספרו ב"תרגיל החפץ"
כדי להוכיח כי כל בני האדם תלויים זה בזה
באופן מוחלט. התרגיל בנוי על ניתוחו של חפץ
ממשי אחד המייצג את כל מיליארדי החפצים
מעשה ידי אדם שבעולמנו, כיצד הגיע לעולם
ומדוע. התשובה לשאלת הכיצד הזו מובילה
למסקנה שאף אחד מאתנו לא מסוגל לעשות
בעצמו שום דבר המשמש לו לקיומו, ושלכן
נגזר מכך שכל אחד מאתנו תלוי לעצם קיומו
בזולת. "זוהי טענה אובייקטיבית", הוא מסביר.
"האסכולה המחשבתית שאני מייצג בספר זה,
מודרניסטית, טוענת שיש יסוד אובייקטיבי גם
לדברים הנתפשים כסובייקטיבים, סוציאליזם,
זהות יהודית, עמדה ציונית ועוד".
בספרו טוען מנור, המלמד היסטוריה ואזרחות
במכללה האקדמית לחינוך "אורנים", שאם בונים
תמונת עבר מספיק מורכבת, המבוססת על
עובדות ולא על נרטיבים שונים, ניתן
יהיה לקיים במדינה שיח סובלני. "ככל
שיגדל מספר האזרחים המקפידים
לגבש דעה על בסיס צורת החשיבה
הזאת", מסביר, "וככל שהם יתרגלו
אותה יותר, כן תתחזק הדמוקרטיה". קריאתו
העיקרית של מנור היא לאנשי חינוך: "חייבים
להשריש כאן חינוך פוליטי. בבתי הספר,
באוניברסיטאות, ברחוב. היסטוריה היא קודם
כל מציאות. ובמציאות הממשית שלנו, שהיא
לא 'נרטיב' ולא 'היסטוריה שכתבו מנצחים' או
סיסמאות דומות, כולנו תלויים באופן מוחלט
בזולת לקיומנו".
רווית שרף
ספר
חינוך עולמי
למה לי פוליטיקה עכשיו
23
שיעור חופשי
>
נובמבר 4102