// חוותחקלאיות
אתנחתא
ל
ימודי חקלאות אולי נשמעים
אנכרוניסטיים במקצת בתקופה שבה
הילדים, וגםהוריהם, חייםברשתובעולם
הדיגיטלי. ואולם, מתברר כי בעקבות המגמה
המתעוררת של חינוך לשמירה על הסביבה,
גם תחום דעת זה התעדכן, ונקרא כיום "מדעי
החקלאות וסביבה". החוות החקלאיות, בהתאם,
נהפכו לחוותלחינוך חקלאי ואיכותהסביבה.
"בישראלפועלותכיום43חוות, ועודחמש
חוותנמצאותבהקמה", מעידבסיפוקאבי אלקיים,
מפמ"רמדעי החקלאותוהסביבהבשלושהשנים
האחרונות. "זה גידולשלא היה כמותו. לרשות
המקומית יש אינטרס להגדיל את השטחים
הירוקים שבתחומה, ובמקביל מתחזקת ההכרה
בערךשישלכךשילדנוגעבאדמה וחוֹוהגידול
שלצמח. לעתיםישלכךהיבטיםטיפוליים, ויש
גם תלמידים מצטיינים שעושים עבודות חקר
ייחודיות בחוות החקלאיות".
העניין הגובר בחוות נובע גם מהתפישה
שלמידהחוץ־כיתתיתעשויהלהיותמשמעותית
יותר - כך אומרת חני פלג, רפרנטית לחינוך
סביבתי, קיימות ומדעי החקלאותבמחוז חיפה.
לדבריה, "הילד יוצאהחוצה, פותחאתהעיניים,
חוקר, מתבונן, מפיג אתהמתחים. הואמשוחרר
יותר, עושהפעילותגופנית, נוגעבגינה, מתנסה
בידיים ובגוף".
ומה השתנה בחוות החקלאיותעצמן במשך
השנים האחרונות? בין היתר, הוכנסו לשימוש
טכנולוגיותמתקדמותכמו חממותעםחיישנים
למדידתטמפרטורה, לחותועוצמתאור; הוקמו
מרכזי למידה לנושאי איכות הסביבה, למשל
הסכנותבשימושבחומרי הדברה והחשיבותשל
הזנת הצמח בחומרים אורגניים; ובפינות החי
מקפידיםכעת יותרמתמידעלהתנאיםשבהם
מוחזקותהחיותוכן עלביטחונםשלהתלמידים.
בחוותשל ימינו לומדיםהילדיםעלשיטות
גידול מתקדמות - מצעים ירוקים, מצעים
מנותקים, הגדלת היבולים, גידול בתעלות
ובנחלים וכן שיטותשונותשלבנייהאקולוגית.
"בחוותמודיעין כלהבנייההיאבנייהאקולוגית,
המשתמשתבחומריםממוחזרים. אין בכללבנייה
בבלוקים", מעיד אלקיים.
החוות החקלאיות ממומנות על ידי משרד
החינוך והרשותהמקומיתופועלותתחתפיקוח
שני הגופים הללו. הן פזורות מדימונה בדרום
ועדקרייתשמונהבצפון. כדי להקיםחווהחדשה,
צריכההרשותהמקומיתלפנותלמשרדהחינוך,
הבוחן אם ישבאזור מספיק בתי ספר שיצדיקו
את הקמתה, ומה יכולה להיות התרומה שלה
לאותו יישוב. "חווה היא בית ספר לכל דבר",
מדגיש אלקיים, "יש בה את כל הפונקציות -
מנהל, צוותמורים ומזכירות".
כל החוות מחויבות לנושא השנתי שנבחר
על ידי משרד החינוך. לפני שנתיים היה זה
"אורחחייםבריא", לפני שנה"מנהיגותפורצת
דרך", והשנההנושאהוא"האחרהואאני". דוגמה
ליישוםנושאכזהבחוותהיאפעילותמשותפת
לתלמידי החינוךהרגילוהחינוךהמיוחד, לקראת
ט"ו בשבט.
בכלחווהסביבותלימודיותמגוונות: חלקות
אדמה, פרדס, חלקותתבלינים, בריכותמים, פרחי
נוי, ירקות ופינת חי, ולכל שכבה יש תוכנית
לימודיםהמותאמתלה. בחווהנחשפיםהתלמידים
למגוון נושאים הקשורים לאורח חיים בריא,
תזונהנכונה, פעילותספורטיבית, קידוםבריאות
(מניעת מחלות), מניעת השמנה, שמירה על
היגיינה אישית, חיזוק הדימוי העצמי, טיפוח
הגוף והקפדה על סביבה נקייה ואסתטית.
לדברי אלקיים, החוות החקלאיות אינן
מצליחות לתת מענה לחלק מתלמידי בתי
הספר היסודיים, במיוחד ביישובים גדולים.
חווה ממוצעת יכולה לארח ביום אחד שש עד
תשע כיתות, כלומר רק כ־06 כיתות בשבוע.
הלימודיםבחווהמתקיימיםאחתלשבועבמשך
שעתיים־שלושלאורך כל השנה.
"כדי להגיעלכמה שיותר תלמידים, אנחנו
מתמקדים בשכבת גיל מסוימת באותו יישוב,
ודואגיםשאותהכיתהתגיעמדי שנהלפעילות
רציפה, כדי שכל תלמיד יחווה חינוך חקלאי
משמעותי לפחות פעם אחת במשך לימודיו",
מסביר אלקיים.
כאשר ביתהספר לא מצליח למצוא תקנים
לפעילותזו, מתאפשרתגםפעילותחד-פעמית:
במשךחצי יוםלוקחיםהתלמידיםחלקבסביבות
למידה נבחרות בחווה ובפעילויות כמו הפקת
שמנים אתריים, ייצור סבון ובנייה אקולוגית.
רבותמהחוותפותחותאתשעריהן לקהילות
נוספות, בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית
ובהתאםלצורכי האוכלוסייההמקומית. כךלמשל,
בחווהבחדרההוקמו חלקותאדמהלפנסיונרים;
אל החווה בזיכרון יעקב מגיעות קבוצות של
תלמידים חרדים כדי ללמוד חקלאות; ובחווה
בבת ים ובחוות נוספותשסביבן ישאוכלוסיית
עולים, פועלות חלקות אדמה המיועדות לבני
הקהילה האתיופית.
חוות מודיעין נהפכה במשך השנים לחווה
קהילתיתתיירותית, והיאמשמשתכמרכז אזורי
שלקיימותואקולוגיה. "הרשותנהניתמקיומה
שלחווהקהילתיתכזאת", מסביראלקיים, "היא
מקיימתבהפעילויותלגני ילדים, לקהילותשל
הורים, לאוכלוסיות חלשות כמו דיירי בתים
מוגנים, עולים חדשים ועוד".
מודל ייחודי נוסף מציגה החווה החקלאית
בלוד, שחלק מהתפישה החינוכיתשלה מבוסס
על הרב־תרבותיות בעיר. חזונם של מפעילי
החווהכוללקריאהלפעוללשלום ולאחווהבין
המגזרים השונים ובחווה לומדים ילדים מבתי
ספר ערביים, ממלכתיים־דתיים, ממלכתיים
וחינוך מיוחד. צוות החווה מתאפיין אף הוא
ברב־תרבותיותומורכבממוריםדתיים, חילונים,
ערבים ויהודים, נשים וגברים.
במשךהשניםנוצרו שני דפוסיםשלפעילות
לימודיתבחוותהחקלאיות. לפי הדפוסהראשון,
המקובליותר, תלמידיםמגיעיםלחווהחקלאית
הפועלתביישובכדי ללמודחקלאות. כךקורה
למשלבחווהבטבעון, הפועלתכברכ־02 שנה.
לפי דפוס העבודה השני, מורי החווה הם
שיוצאיםלבתי הספר, כדי להקים ולפתחגינות
לימודיות בסביבה הטבעית של התלמידים.
לעתים מדובר באילוץ הנובע מחוסר תקציב
של העיריותלהסעת התלמידים לחווה.
וישגםמודלמשולב, שבו התלמידיםמגיעים
בקביעותללימודיםבחווה, אבלאםנוצרתבעיה
כלשהי והם אינם יכולים להגיע, או כשמדובר
באירועיםמיוחדיםכמו ט"ו בשבטוחגהביכורים,
מגיעיםמורי החווהלביתהספר ומקיימיםבשטח
את הפעילות.
במקביל, מתחזקת התופעה של בתי ספר
המבקשים ליצור לעצמם גינות משלהם. הם
פוניםלמחוז כדי לקבלתקציבלצורךכך, ובעזרת
ליווי מקצועי והדרכה, בונים לעצמם מרחבים
חקלאיים ירוקים.
"מחקריםמלמדיםכי יציאהאלמחוץלכיתה
לפעילות לימודית משפרת את ההישגים",
מציינת פלג. "התפקיד שלי, כמומחית לחינוך
סביבתי, הוא לעורר השראה בבתי הספר
ובמנהלים להקמת מרחבים חקלאיים ירוקים
בתוך בית הספר; למצוא מורה שיהיה אחראי
לנושא; ולהעניקלבתי הספראתההדרכהוהליווי
המקצועי שהם זקוקים להם".
אלקייםסבורשהתופעהשלמרחביםירוקים
לימודייםבתוךבתי הספרתתחזק ותלך. "בעבר
אפשר היה למצוא כמעט בכל בית ספר גינת
ירקותותבליניםששימשהסביבתלמידה, אבל
זה קצת נעלם בשנים האחרונות. כעת בתי
הספר מתחילים להעריך את המרחב הירוק
שבו תלמיד רואה את החסה והצנון גדלים,
וזה עושה להם משהו".
הכיתההירוקה
החוות החקלאיותשל פעם התעדכנו וכיום הן משמשותאמצעי
מרכזי בלימודי איכות הסביבה, כשהתלמידים נהנים מהערך
מאתרותי גליק
המוסף של יציאה אל האוויר הפתוח
צילום: ברני ארדוב
חוהחקלאיתבלוד
מארס4102
<
43 שיעורחופשי
