"
מה עושים אמא ואבא כשבנם פיצי
מסרב לאכול? ממציאים טריקים, רק
שהילד יאכל; כי פיצי עושהמכלביס
סקנדל..." כותבות סימה להט ונכדתה עמית
מירון בספרן המשותף"טריקיםבצלחת". הספר
דן בנושא מוכר - הצורך שלנו להאכיל את
ילדינו ולהמציא חדשות לבקרים טריקים
יצירתייםכדי לשכנעאותםלאכול. ההבטחה
"רק עוד ביס אחד וגמרנו" מוכרת לכל אחת
ואחד, ולבטח גם מעסיקה אותנו במידה כזו
או אחרת.
"את דפוסי ההזנה שלנו את ילדינו אני
מכנה 'הטייס האוטומטי', שכורך האכלה עם
דאגה ואהבה", מסבירה להט, ומוסיפה: "לא
פעםההזנהגם 'מסדרת' רגשי אשםשישלהורה
עסוק, בבחינת 'הנהאני מאכילאתהילד ודואג
לו'". לדבריה, הדפוסים הללו עוברים מדור
לדור: היאעצמה ירשהאותםמסבתה ומאמה,
וכךבדיוק נהגהעם ילדיה. אתהמעגלהבין-
דורי הזהביקשהלהטלהבין מקרוב, ואםאפשר,
גם להציג אותו באופן משעשע ולצחוק ביחד
עם הורים אחרים.
ואכן, הספר הזה משעשע. הואמחורז בחן,
מלווה בציורים ססגוניים של אורי ויסלר,
ומצליח לגרוםלקוראלבחון אתעצמו ובסוף
גםלחייך. להטהרי יודעתמה שכבר הסבירו
לנו מאותפעמים - הילד שלנו יודעמה הוא
רוצהלאכול, ואםרקנניחלו, הוא יאכלבאופן
מאוזן ותקין לגמרי. אנחנו צריכיםרקלהתאפק
ולהחליטשבפעםהבאהאנחנו לארציםאליו
עם הבננה.
בהשראת "טריקים בצלחת" נחנך
באחרונה בשכונת ג'סי כהן בחולון (בין רחוב
העבודה לרחוב התנאים) "גן סיפור" גדול
במיוחד שתוכנן על ידי האדריכלית כרמלה
גבריאל. את הפסלים הססגוניים בו יצרה
הפסלת הסביבתית מירי קולן (שגן נוסף
משלה, בהשראת "הדינוזאור של דודו", כבר
הוקם בעיר).
"הגן הזה הוא האחרון בסדרה של עשרות
גנים שכבר פועלים בחולון. זהו מקום משמח
וצבעוני, וחשוב לא פחות - הוא מציע מרכז
לפעילות שהולמת את רוח הספר", מסבירה
להט, שמספרתשבגן החדשישדמויותמוכרות
מאוד - כמו למשל הורים ברכבת שנושאים
מזון ושועטים הישר לפיו הפעור של ילדם,
ואפילו שלטי הכוונה בצורת מאכלים כמו
קרואסון, המבורגר, פלפל וסוכריה.
להט, אשתחינוךשלימדהשניםרבותואף
חיברהספרי לימודלבחינותהבגרות, מעידה
שכתיבתהספרהיתהקשה יותרמכתיבתספרי
לימוד, כי כל משפט וחרוז נבדקו היטב, וכן
נבחן הדיאלוג בין הטקסט לציורים. ארבע
שניםטרחו השתייםעלהספר (הוצאתקווים)
שמכילאמירותומצביםשנראהכאילו נכתבו
ממשעלינו. קחו למשלאתהטריקיםשבעזרתם
מנסה הורה עם הרבה מוטיבציה לשכנע ילד
לאכול:
"אוי ואבוי! תראה מה קרה...
עפיפון התנגשבמטוס ונקרע!
אבא מביט למרום בקריצה,
תוחב לו לפיצי עוד ביס של קציצה".
וכך, טריק אחרי טריק, ועוד פיתוי ודי...
עד שאמא ואבא קצת מתעייפים ומחליטים
ברוח הימים לפנות לייעוץ.
"היועצת הקשיבה בפנים חמורים
ומיד היא נזפה: אתם לא מתביישים?!
הילד הזה עם כאלה הורים,
לא יאכל בעצמו גם בגיל חמישים!"
ואז הם סוף־סוף נרגעים?
"פיצי אמנםאוכלהכלובעצמו אבלההורים
שלו, שכל כך התרגלו להאכיל ולשכנע -
מוצאיםעצמםמאכילים זהאתזו וזו אתזה..."
צוחקת להט.
מעבר לסיפור הספציפי, רציתן להעביר
כאן מסר רחב יותר.
"בהחלט. אני חושבת שיש להתייחס
ברצינות לכל נושא האכילה של ילדים,
ולהזכיר למבוגרים שמוטלת עליהם חובה
לשמש דוגמה גם בעניין הזה. לדעתי יש
להוציאמבתי הספרמכונותשמספקותשתייה
ממותקת וחטיפים, ולפקח על המזון המוצע
לתלמידים בקפיטריות. אני רוצה להזכיר
שזוהי השנה השנייה בה מופעלת תוכנית
לאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא
בשיתוף משרד הבריאות, החינוך והספורט,
ומומלץ שכולנו נשתף פעולה".
אתהספר, שמחירו למורים52שקלבלבד,
אפשר להשיג בטלפון: 7112554-450.
יעל אפרתי
העיקר שהילד יאכל
הספר "טריקים בצלחת" בוחן את האובססיה ההורית
להאבסת צאצאינו - ובדרך מצליח גם להצחיק
לצלילי המוסיקה של רן בגנו, שמשתף פעולה
עםהלהקהכברשנים וסימנההתחלהשלעבודה
משותפת עם מעצבת הבמה והתלבושות רקפת
לוי. בשנהשעברהרקדההלהקהאת"ורטיגו 02"
שחשפהאתהלהקהבמיטבה-21רקדניםמצוינים
שביצעו כוריאוגרפיהמגובשת, שכללהציטוטים
מעבודותיההקודמותשל ורטהיים והיתהבעיקר
מהודקת ומשמחת.
השנה, לקראתהעלאתהשל"רשימו", העבודה
החדשהשל ורטהייםל"ורטיגו", התעוררו באופן
טבעי ציפיות גבוהות- אך אלו נענו רק בחלקן.
נתחילדווקאבבשורותהטובות: הרקדנים. תענוג
היהלצפותבהםולהתפעלמהאופן שבו הםרוקדים,
מתוךהריכוז הרבשנדרשמהםבשלביהשוניםשל
היצירה: גם בפרקים שבהם פרצה מהם אנרגיית
נעורים והם התגלגלו במהירות על הרצפה,
הניפו זה את זו אל על והפגינו יכולת אתלטית
משובחת, וגםברגעי השקטשבו כמו דממההתנועה
ונשאר המבט, המחווה. התנועה המשובחת, כמו
גם ההתמסרות שלהם, הראתה שהם חלק חשוב
ומהותי ביצירה, ולא "רק" מבצעים.
גם הבמה היתה מעניינת ונתחמה על ידי
תיבות מוארות, שנראו לפעמים כמו חלונות
נמוכים והפכו לפרקים לשרפרפים שעליהם נחו
הרקדנים. המוסיקהשלבגנו שובהצליחהלהרשים
לכשעצמה, וגם תמכה היטב במחול והוכיחה את
הקשרהאמנותי המפרה ורטהיים-בגנו. מהשהיה
פחותטוב, לצערנו, הוא הכוריאוגרפיה. היא לא
היתהמגובשתמספיק, ואףשנכללו בהמשפטים
תנועתיים יפים ורגישים, נראה היה שהיא לא
מתפתחתולאמבשילהלכדי אמירהמהודקת. יחד
עםזאת, הצליחה"רשימו" להשרותאווירהנעימה
וחשפהריקודמשובח. מצדהגילוי הנאותצריךגם
לספרשהקהלקיבלאתהעבודהבתשואותרמות
והודה שוב ושוב לרקדנים וליוצרים.
יעלאפרתי
גן סיפור בהשראת"טריקיםבצלחת", בחולון
הספר "טריקיםבצלחת". האכלהכאהבה
שיעורחופשי 73
> 2014
מארס
