נראה כי עמוס המקראי היה כבד לשון, דבר
שהתבטא בגמגום, ואילו עמוס האוזנר כבד לשון
בדרך אחרת: שפתו כבדה, עמוסה )כשמו(. יחד
עם זאת, ועל אף מגבלת הלשון המשותפת לשני
–
הם, שניהם מתארים מציאות לא נעימה וטעונת
תיקון )כך ניתן לראות פה אמירה מטא לשונית
עקיפה ומרומזת אפילו בהקשר הזה(. במהלך
הרומן יבין נהנה להשתמש בפרפראזות על פסו
–
מי.
ִ
קים מספר עמוס, ואף העיד על כך בראיון ע
לגבי השאלה השנייה, מדוע בחר יבין דווקא
בקטע העוסק בשינה - התשובה עליה טמונה
לדעתי במוטיב הבריחה מן המציאות: אצל עגנון
הגיבור שואף לשינה שהיא בריחה מן המציאות,
וכך גם אצל יבין הגיבור ישן תוך כדי ערות, חי
לצד החיים, ומתחיל לחוות את החיים רק עם נדו
–
דיו בין הדירות השונות )יבין אינו מסתפק ברמי
–
זות לעגנון, ואת רמיזותיו ליצירות אחרות פירט
–
תי בעבודתי, כהן תשע"ד(.
חשוב עוד להזכיר שעמוס, גיבור הרומן, אינו
נשען רק על הגיבור העגנוני, אלא מזכיר גם את
גיבורו של הרומן הפיקרסקי העברי 'מסעות בני
–
מין השלישי' שנכתב בידי שלום יעקב אברמו
–
ביץ, המוכר בשם העט מנדלי מוכר ספרים. ברומן
של מנדלי מו"ס יש צמד חברים המגלים יחד את
העולם, וכך גם ברומן 'שמר בית', שבו עמוס
ויהושפט הם מעין גרסה מודרנית לכך. רמז עבה
ל'מסעות בנימין השלישי' נותן יבין באזכור השם
'בטלון'. שהרי בנימין השלישי יוצא למסעותיו
מן העיירה בטלון, ועיירה זו נזכרת ברמז בפרק
השלושה עשר, הנקרא 'בטלון וסלמון' בהקשר
אחר ב'שמר בית'.
גם עמוס, ברומן של יבין, וגם בנימין, גיבורו של
מנדלי, הם סוג של אנטי גיבור. למשל, שניהם
פחדנים גדולים, אך מנסים להתגבר בדרכים שונות
על פחדנותם, לעיתים בכך שהם יוצאים למסעות
ליליים. כך עושה עמוס כשהוא מגלה את חדוות
הנהיגה וממלא את לילותיו בנסיעות משונות
ברחבי הארץ.
שני האנטי גיבורים הם פאסיביים, מגוחכים
ועלובים עד כדי כך, ששניהם נחשבים בעיני
הסביבה למעין משוגעים. כשעמוס מבוזה הוא
רואה בכך התייחסות חיובית, דבר שמעמיד אותו
אף בדרגה הגבוהה ביותר של האנטי גיבור, שאינו
מעורר הזדהות כלל. וכך מקצין יבין את דמותו
של עמוס האנטי גיבור כשהוא מתאר את עצמו
ויחס האנשים אליו: "כי פתע פתאום בנתי הבנה:
שאמנם אין רואים אותי הבריות, כל הבריות
כולם... אין רואים אותי ולעיניהם איני אלא שקי
–
פות שדופה, אוויר חלל" )יבין 1102, 44(.
כנראה שאל יבין ממנדלי מו"ס לא רק את
תבנית הרומן הפיקרסקי, ואת תבנית האנטי גיבור
השלומיאל, אלא גם את הסאטירה החריפה ואת
ההומור האירוני.
אין גם לשכוח גם את העובדה שאברמוביץ
)מנדלי מוכר ספרים( היה בין המשפיעים על
התפתחות השפה העברית, ולשונו, שמושפעת
מלשון חז"ל, מזכירה מאוד את השפה שבה כתוב
'שמר בית'. כמו מנדלי מו"ס, שהשתמש ברבדים
Âȇ ¨ÔÓ¯‰ ¯Â·È‚ ¨ÒÂÓÚ
¯Â·È‚‰ ÏÚ ˜¯ ÔÚ˘
Ì‚ ¯ÈÎÊÓ ‡Ï‡ ¨È‚ډ
ÔÓ¯‰ Ï˘ ¯·Ȃ ˙‡
˙ÂÚÒÓß È¯·Ú‰ Șү˜ÈÙ‰
ßÈ˘ÈÏ˘‰ ÔÈÓÈ·
143
