52 / 64
ורצון לעסוק בכמה תחומים בו־בזמן. פיזור זה עשוי להציף את מקדם התעסוקה ולהתנגש עם הרצון
לגבש כיוון תעסוקתי יחיד וברור ולבנות תכנית קריירה עבור המשתתף. על המקדם להבין שבמקרה
הזה האחד הוא הריבוי, כי אין טעם להתעקש על הבניה סטנדרטית שאינה מתאימה וכי יש צורך
לבנות תכנית ארוכת טווח שתכיל את כלל הרצונות; אך לצד זאת חשוב לסייע למשתתף לבחור תחום
עיסוק מרכזי אחד.
. אצל
בחינת הכישורים של המשתתפים
נקודת ציון חשובה בתהליך, שבה הושם דגש בקורס, הייתה
משתתפים עם הפרעת קשב מצוי פער שכיח בין כישורים, והוא מקשה עליהם להבין מהן נקודות
החוזק והחולשה שלהם. בשל הפער הרב בין יכולת התכנון לבין התפקוד בפועל, משתתפים עם
הפרעת קשב נתפסים לא פעם כבעלי כישורים מעטים. התפקוד האישי עשוי להתבטא באיחורים,
בחוסר עמידה במטלות ובחוסר מיקוד. על מקדם התעסוקה לעשות מאמץ ולפעול בדקדקנות למיפוי
מדויק וספציפי של כישורי המשתתף ושל הערך המוסף שיוכל להביא עמו למקום העבודה.
והכנתו להם
. ד
הפניית המשתף אליהם
¯
איתור אבחון מתאים וטיפולים מסייעים
¯
הפניות לאבחון הפרעת קשב הפכו שכיחות יותר ויותר בעשור האחרון ונקשרו לחינוך והשכלה
בגלל הצורך לזכות בהתאמות ובהקלות בלימודים. בתחום התעסוקה מקבלת סוגיית האבחון פנים
שונות. ראשית, הצורך באבחון אינו ברור דיו למקדמי התעסוקה, כיוון שהוא אינו מספק בהכרח
"הקלות" בעולם העבודה. לאלו נלווים גם סקפטיות אשר לדיוקן של המלצות האבחון והרלוונטיות
שלהן למשתתף. מנגד, בהיעדר ידע מקצועי עשויה להתגבש תפיסה שלפיה אבחון הוא פתרון לבעיה,
ובעקבות זאת עלולה להיגרם הפניה מרובה לאבחון ללא הכנה טובה או סיבה מוצדקת.
רשת קשרים מצומצמת ומשאבים מצומצמים לאיתור מידע, המאפיינים אוכלוסיות מודרות, מקשים
על איתור מידע מהימן ואפקטיבי של שיטות מסייעות. בשל כך, חלק מהמשתתפים אינם מודעים
לכך שיש טיפולים שיכולים לסייע להם ונותרים להתמודד לבד עם הלקות. אחרים מוצאים מידע
רב ושיטות לטיפול תרופתי ואחר שאינן מבוססות בהכרח על מחקר, אך הם אינם מסוגלים להבחין
ביניהן באמת או לגבש קריטריונים שלפיהם יחליטו באיזו שיטה יבחרו.
במענה לקשיים הללו הוקנה למקדמי התעסוקה ידע מקיף על סוגי האבחונים השונים ועל בעלי
המקצוע השונים הרשאים לבצע אבחונים אלו. הודגשה בפניהם החשיבות להגדיר עם המשתתף את
הצורך ואת שאלת האבחון טרם ההפניה אליו. כמו כן, הובאו לידי ביטוי הקונפליקטים הפנימיים
הנוגעים לאבחון, שעבור המשתתף הוא בגדר "ציון דרך" בתהליך הקבלה של הלקות.
במהלך הקורס מיפו מקדמי התעסוקה את השירותים המסייעים ונחשפו למגוון שיטות טיפול. שופרה
מיומנותם לזהות את ההתלבטויות של הפונה ולדון עמו יחד ביתרונות ובחסרונות של כל שיטה,
לעודדו ליטול על עצמו אחריות ולקבל את ההחלטה המתאימה לו על בסיס ידע. כיוון שדוח האבחון
עשוי להיות מקל עבור משתתפים מסוימים אך במידה רבה גם קשה לעיכול, התקיים תרגול של שלב
עיבוד האבחון עם המשתתף וניסיונות לגבש יחד החלטות שיובילו להתמודדות עם סגנון הקשב
הספציפי של המשתתף בסביבת העבודה.
סיכום ושאלות להמשך
שהתקבלו בסיומו של הקורס הבהירו כי מקדמי התעסוקה תפסו אותו כמשמעותי עבורם.
המשוביםהמפגש הראשוני עם אוכלוסייה שנמצאת בסביבתם אך מעולם לא היו ערים לה מבחינה מקצועית ואישית
52
9 '
גיליון מס
|
אדם ועבודה