Table of Contents Table of Contents
Next Page  99 / 182 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 99 / 182 Previous Page
Page Background

99

2017

, יולי

18

גיליון

מרכיבים אלו, שבכולם מושם דגש על יצירת מקום בטוח, של שליטה מחודשת בגוף

ובסיפור החיים, עולים בקנה אחד עם התפיסה של ד"ר ענת גור, כפי שהיא מציגה

בספרה "גוף זר": "אצל כל העוסקים בטראומה שוררת הבנה כי שום התערבות

טיפולית הנוטלת מהקורבן את כוחו אינה יכולה לסייע בהחלמתו כיוון שהטראומה

.)251 '

, עמ

2015 ,

קשורה במצב של חוסר אונים קיצוני" (גור

"כי צורת הגוף היא תנוחת הנפש המפוסלת מבפנים" (אגי

משעול): על פרויקט "הגוף יודע"

כדי להעז לחלום חייבות להיבנות קודם כול תחושת חוסן, תחושת מסוגלות ותחושת

חופש בגוף. על כן, את ההתבוננות שלנו בגוף נמקד בטיפוח "יצר העוצמיות" (שחר-

). שחר-לוי מגדירה את יצר העוצמיות כגורם המניע את הפעוט, הילד,

2004 ,

לוי

הנער והאדם לצאת ממקומו המוגן (המעטפת ההורית המגוננת, השגרה, הסביבה

המוכרת) אל עולם הסכנות והאתגרים, וטומן בחובו שלל משמעויות: עוצמה,

עצמאות, עצמי, עצם, העצמה, עצום. לדידה יצר העוצמיות אינו מיועד להרס האחר

אלא לבניית העצמי ולחיזוק יכולותיו. העוצמיות היא יצר שגרעינו הוא גיוס כוח,

התגייסות ליציאה מגבולות הגוף ופריצה של מחסומים.

לפי שחר-לוי (שם), נטיות לתוקפנות אלימה והרסנות אכזרית הן במקרים רבים

תוצאה של שיבוש יצר העוצמיות בעקבות תנאי גדילה לא מיטיבים, חוסמים, לא

קשובים ולא מווסתים. יצר העוצמיות הוא יצר החיים, ועוצמיות בריאה אמורה

להתפתח לתולדות חיוביות רבות, כגון: תחושת חוסן עצמי, ביטחון עצמי, אסרטיביות

ומוטיבציה להתמודד מול מכשולים ואתגרים.

אך טבעי הוא שהתלמידות מגיעות לבית הספר עם יצר עוצמיות משובש. לטראומות

שעברו יש השפעות שונות על התנהלותן הרגשית והגופנית. חלקן מגיעות מאוד

סוערות ולא מווסתות, חלקן כבויות ומיואשות, חלקן באות עם "דריכות קפואה"

). לפעמים אנו עדים לאלימות קשה הבאה

1995 ,

וכוננות לכל צרה (לואיס-הרמן

לביטוי בצורה של התקפים קשים ואף מסוכנים. חלק מהתלמידות עוברות בין

מצבים רגשיים מנוגדים כמה פעמים ביום. כמספר התלמידות כך מספר התמונות

התנועתיות/הרגשיות שאנו נחשפים להן. התלמידות החדשות מגיעות אחרי

כישלונות ונטישות. אפשר לזהות את חוסר הביטחון בגוף, בשיווי המשקל, בקושי

בעת הירידה במדרגות בית הספר. יש בנות שמרבות לישון גם בבית הספר, יש

כאלה שמתקשות להירדם. אנחנו נתקלים בפחדים הקשורים בגוף, כמו קושי לטפס

על סולם, פחד מנפילות וגם בעיה בוויסות של העוצמה התנועתית בהתאם להקשר.

תמונה של תנועתיות יתר מאוד שגורה בבית הספר. לא פעם אנו עדים לבעיית ויסות

של הקול וגם קושי בשליטה בסוגרים. כאן מתחילה העבודה שלנו בבניית תשתית

המאפשרת רגיעה וביטחון בדרך לצמיחה, לשגשוג ולהגשמת חלומות.

מה החלק של פרויקט "הגוף יודע" בכל אלה? טראומה פוגעת קודם כול בגוף.