97 / 182
97
2017
, יולי
18
גיליון
התנועה. שתי המגמות הללו השוכנות באותו הגוף מייצרות עולם רגשי ועולם גופני
מבולבל עם קשיי ויסות ניכרים.
אחת החלוצות בתחום הטיפול בטראומה וקשר גוף-נפש היא ג'ודית לואיס-הרמן,
). בפרק העוסק בהתעללות
1995( "
שפרסמה את גישתה בספר "טראומה והחלמה
בילדים היא כותבת כי בעוד שטראומה המתרחשת בגיל הבגרות פוגעת באישיות
שכבר עוצבה, כאשר מדובר בילדים צעירים הטראומה מעצבת את האישיות
ומעוותת אותה.
ההסתגלות של הילד לסביבה שיש בה איום תמידי מחייבת אותו לדריכות מתמדת,
או, כפי שלואיס-הרמן (שם) מכנה זאת, ל"ערנות קפואה". לילד או ילדה שחוו
טראומה אין דרך פשוטה להירגע באופן עצמאי, על כן הוא עלול להיקלע למצב של
) תמידית וחרדה בלתי מופגת. לא פלא שאחת מהתגובות הנורמליות
stress
עקה (
לפגיעה היא התעוררות של רגשי זעם קיצוניים (שם). ילדים נוטים להעתיק את
זעמם ולפרוק אותו על מי שלא עוררוהו.
בהקשר שלנו חשוב הרישום של הטראומה בגוף. לשיטתה של לואיס-הרמן (שם),
גם כשבידי הילד או הילדה לסלק את הטראומה מן המודעות, רישומה ממשיך
להשפיע על הגוף. רישום הטראומה בגוף מתואר בהרחבה גם על ידי אוגדן, מילטון
Rothschild,(
) ועל ידי ורוטשילד
2015(
, על ידי גור
)Ogden, Minton & Pain(
ופיין
התוצר הגופני של הטראומה הוא קושי עצום בוויסות עצמי של הגוף. הדבר
.)2000
בא לידי ביטוי בקשיי שינה, בעיות בעיכול, קשיי נשימה, קושי בשליטה בסוגרים,
כאבים בלתי מוסברים, התנהגות בלתי נשלטת, הפרעות אכילה, חרדות ודיכאון.
לפי תיאורה של לואיס-הרמן (שם), רגשות אלה מתלכדים לכלל הרגשה נוראה
הנקראת בשפה המקצועית "דיספוריה". זהו מצב של בלבול, סערת נפש, ריקנות
ובדידות נוראה.
המודל הטיפולי שמציעה החוקרת בנוי משלושה שלבים:
1 1 .
ייסוד חוויית ביטחון ואמון על ידי בניית אמפתיה, ביטחון קיומי, מקום מגורים,
סיפוק הצרכים הבסיסיים, עבודה, לימודים ושגרה מסודרת.
2 2 .
טיפול ועיבוד הסיפור הטראומטי. מתן מקום לטראומה ולהבנת הסימפטומים
הנובעים ממנה.
3 3 .
בניית חיים של משמעות והגדלת מעגל הקשרים החברתיים המיטיבים.
לכל אחד מהרכיבים הללו יש הקשר גופני:
יהיה ממוקד בבניית הביטחון הפיזי, בביסוס הידיעה שהגוף מוגן
השלב הראשון
ושצרכיו מסופקים ושהוא יכול להיות מקור לחוויות טובות. במסגרת שלב זה,
הרחבת הרפרטואר התנועתי מרחיבה גם את מרחב הבחירה של הילדה בשאר
תחומי החיים ומבססת תחושת חופש ויציבות.
נותן מקום לסיפור הטראומטי ולהשלכותיו על הגוף. הבנתהסימפטומים
השלב השני
הגופניים הופכת אותם להגיוניים ומובנים ומפשטת את הטיפול בהם. אפשר לראות