129 / 182
129
2017
, יולי
18
גיליון
אצל אבנר, שעל פיו הוא מייחס לאלון
הברון ממינכהאוזן
היו להחליש את ה"באג"
-
סכי העיניים של סוס
חוזק מעבר לכוחותיו ובמקביל גם להחליש אצל אבנר את
שבו אבנר הוא הדמות
עולם אפשרי
התעלמותו מפחדיו שלו ומדאגתו לאלון וליצור
הטיפולית העיקרית. בהתחלה יוצגו הדמויות על ידי בובות ולאחר מכן על ידי בני
המשפחה והמטפלת. הדמויות נלקחו מהסרט "במבי". המטפלת הייתה צייד עם
רובה, אלון היה במבי, רות הייתה איילה, אמו של במבי, ואבנר היה אביו, האייל. הצייד
פצע את במבי ואמו טיפלה בו, אבל אז פצע הצייד גם את האם והאייל נלחם בצייד,
פצע אותו וגירש אותו ואחרי כן טיפל בבמבי ובאמו. יש לציין שהסצנה לא הייתה
כולה מבוימת. המטפלת ביררה עם רות ולמדה שהסרט "במבי" היה אהוב על אלון,
והציעה למשפחה לשחק בדמויות מהסרט. המשחק היה ספונטני אבל בהדרגה
כיוונה אותו המטפלת לסצנה הנ"ל תוך הפעלת טכניקות שונות שלמדה במסגרת
המודל. במפגשים הבאים המטפלת הייתה האויב, אלון היה חייל, אבנר היה מפקד
ורות הייתה חובשת קרבית. האויב פצע את החייל. המפקד נלחם נגד האויב, פצע
אותו וגירש אותו ופינה את הפצוע למרפאה. אחרי כן החליף אבנר תפקיד והיה
רופא צבאי. הוא טיפל בחייל הפצוע יחד עם החובשת. כשאבנר פינה את הפצוע
הוא החזיק אותו על הידיים, מה שבמציאות לא היה קורה. גם כאן הופעלה תכונת
. המשחקים אפשרו למטופלים לא רק להתנסות בעולם
שניות בסיסית
המשחק
אפשרי שונה מעולמם המציאותי, אלא גם לעבור חוויה רגשית אינטנסיבית שתרמה
לשינוי הטיפולי. משחק המלחמה היה לקוח מעולמו של אבנר. תפקידי הצייד
והאויב אפשרו לאבנר להעביר את התנגדות לטיפול ולמטפלת אל עולם הדמיון
של המשחק.
הנה קטע מהטיפול המשפחתי במשחק עם מאיר והוריו. הטקטיקה היתה להחליש
אצל מאיר וגם אצל הוריו - אי-ראיית האפשרות לנהל את
סכי העיניים של סוס
את
השיח ביניהם בדרכים פחות תוקפניות, למתן את האומניפוטנציה של מאיר בכלל
ומול הוריו בפרט, ולצד זאת להחזיר את האיזון הרגשי ולהקטין את רמת הזעם בין
בני המשפחה.
משה ורחל ישבו על כיסא בשתי פינות שונות של החדר. מאיר הרים סכין צעצוע
מפלסטיק מכוסה בדם מדומה. הוא התקרב אל משה וכיוון את הסכין אל עינו,
כשמבט מאיים על פרצופו. משה נרתע לאחור ולא אמר דבר.
מאיר אמר בקול מרושע: "אני הולך לשפוך את העין שלך החוצה". רבקה אמרה:
"מאיר! תפסיק! אתה שומע אותי? תפסיק מיד!". מאיר ענה: "את תשתקי". רבקה
הביטה במטפלת במבט חסר אונים. המטפלת חבשה כובע של שריף אמריקני,
החזיקה אקדח ואזיקים, פנתה אל מאיר ואמרה: "ג'ק! ידיים למעלה! זרוק את
הסכין!" מאיר כיוון אליה את הסכין וצעק: "אני הולך להרוג אותך! אני לא מפחד מאף
אחד". המטפלת אמרה: "בבקשה! תעשה לי את היום" (בסגנון של קלינט איסטווד
בסרט "הארי המזוהם"). היא התקרבה אל מאיר ולחשה באוזנו: "מאיר, זוכר איך
לימדתי אותך לשחרר את הידיים מאזיקים? תן לי לשים עליך אזיקים ואז תראה להם