119 / 144
119
>>
פרואקטיביות:
מעגל הדאגה ומעגל ההשפעה
כללי
מתייחס
פרואקטיביות או התנהגות פרואקטיבית
בתחום ההתנהגות הארגונית, המונח
להתנהגות שהאדם יוזם, המובילה לשינוי במצבים שונים במקום העבודה. התנהגות
פרואקטיבית כוללת פעילות המתכוננת למצב עתידי ואינה רק מגיבה למצב הקיים;
משמעותה, שהאדם מבקש לחולל דברים ולא פשוט לחכות שדברים יתרחשו (ההפך
מפרואקטיביות הוא ריאקטיביות - תגובה למצב). המונח התפרסם בעקבות עבודתו של
סטיבן קובי, שכתב את רב המכר “שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד”, שבו
.)1999( .
פרואקטיביות מצוינת כהרגל הראשון
הידיעה שאנו אחראים ומסוגלים לקחת אחריות היא מיסודות האפקטיביות. פרואקטיביות
משמעה לקיחת אחריות (להיות “ראש גדול”), בחירה, יוזמה ועשייה מצד המשתתף.
המסר המועבר למשתתפים בתכניות התעסוקה הוא, שיש להם אפשרות להשפיע על
חייהם, לעתים על אף ולמרות התנאים הנתונים. במסגרת תכניות התעסוקה יש להעביר
מסר, כי לקיחת יוזמה ואחריות יכולה לגרום לדברים שיתרחשו, ובידי כל אחד היכולת
לבחור בתגובה.
מטרות מרכזיות
הנחיית שפה והתנהגות של מיקוד שליטה פנימי, המבטאות יכולת לבחור ולהשפיע על
הפעולות ועל הרגשות שלי.
תיאור הכלי ואופן השימוש בו
בספר “שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד” מתאר סטיבן קובי את מעגל
ההשפעה ואת מעגל הדאגה. על פי גישתו, בעולמו של האדם מתקיימים שני מעגלים
- מעגל הדאגה, המייצג את כל הדברים שבגינם אנשים דואגים ומרגישים חסרי אונים
(דברים שלגביהם אנו חסרי שליטה לחלוטין), ומעגל ההשפעה, המייצג את ההזדמנויות
שיש לאדם להשפיע על חייו ועל גורלו ולפעול למען רווחתו (דברים שלגביהם אנו יכולים
לעשות דבר מה):
•התמקדות במעגל הדאגה מובילה לדפוס התנהגות ריאקטיבי, המעצים את הקשיים
ואת הבעיות, מגדיל את תחושת חוסר היכולת ומוביל להיעדר עשייה ולתחושת
קורבנות.
•התמקדות במעגל ההשפעה מובילה לדפוס התנהגות פרואקטיבי, המרחיב את טווח
ההשפעה, מעודד לקיחת אחריות ומגדיל את טווח הפעולות היעילות.