41 / 64
דעות
דעות
41
2010
אוגוסט
עט השדה
מפלט נוח. רק על רקע זה אפשר להעריך את
הפופולריות הגוברת של פייסבוק, צ'טים שונים
) חקר
2006(
ומסנג'ר. ברק
ICQ
ושיחות באמצעות
את התופעה ולדבריו "האינטרנט הפסיקה מזמן
להיות 'אמצעי תקשורת' בלבד; סייברספייס הפך
להיות לסביבה חברתית המשולבת מאוד בחיי
אנשים רבים ובחיי בני נוער בפרט", והוא מוסיף:
"סקרי המשתמשים מלמדים אותנו שהמחשב
והאינטרנט הפכו לאמצעי תקשורת בין-אישי
מרכזי, אם לא עיקרי, אצל בני נוער רבים... והיא
התנהגות סטנדרטית מקובלת, צפויה ונורמלית
לחלוטין".
לטענת ברק, אחד המאפיינים הבולטים של
תקשורת זו היא אנונימיות ואי-זהותיות:
התקשורת האנונימית בחסות שם בדוי מאפשרת
למתבגר להסיר עכבות ולהשתחרר ממעצורים
כדי לנהוג בצורה אותנטית יותר. אי-זהותיות
) מאפשרת למתבגר
unidentifiability
(
בסייברספייס שלא להיות מזוהה לפי גילו, מינו,
עיסוקו או עדתו, אלא באופן שבו הוא בוחר להציג
את עצמו.
לדבריו של ברק, השילוב של אנונימיות ואי-
זהותיות מביא לידי תחושה מוגברת של חופש,
ובעקבותיה בני הנוער 'מרשים לעצמם' להתנהג
בצורה משוחררת ואמִתית יותר. בתחושה זו של
פרטיות ואלמוניות יש תמריץ של ממש לשימוש
ברשת, כי המשתמש יכול להיות "יותר הוא עצמו"
ולנהוג לפי רצונות וצרכים פסיכולוגיים פנימיים
שלו, ללא (או עם פחות) התייחסות לגבולות
ולציפיות הסביבה ממנו.
כל אלה מובנים בהחלט בשלב ההתפתחותי
שהמתבגר מחפש את עצמו ואת זהותו ו"משחק"
באלמנטים של זהותו המקורית ובזהויות אחרות.
הוא מתנסה בחוויות שונות בדרך לגיבוש זהותו,
ובתהליך של גדילה הוא מתנסה בהכרח להחליט
מי הוא ומה הוא רוצה. בהיעדר קהילה ומשפחה,
הסייברספייס הוא המגרש העיקרי של חיפוש
עצמי בעבור מתבגרים רבים.
אם זו המציאות, מובן שהאינטרנט משמש כלי
חשוב בדרך אל בני נוער במצוקה שלא היה אפשר
לאתרם בכלים אחרים. כפי שציינו, גם האלמוניות
שבפנייה באמצעות האינטרנט מסלקת מחסומים
והגנות שלעתים עומדים בדרכם של המתבגרים
לפנות לטיפול או לייעוץ מקצועי אחר. לקשר דרך
האינטרנט יש אפוא יתרון עצום, ומובנת התפתחותן
של מערכות תמיכה באינטרנט המופעלות על ידי
עמותות שכוונתן לסייע ולייעץ לנוער במצוקה.
התמיכה מתבטאת בהפעלת כוח אדם אנונימי
המסייע לפונים לאותו מוקד - הן סיוע רגשי, מתוך
אמפטיה, והן סיוע בייעוץ ממוקד לפתרון בעיות
ובהפניה אל כתובות רלוונטיות, ובכלל זה גורמי
סיוע מקצועיים. ואמנם כך מופעלים כבר כמה
שנים מוקדי ער"ן בטלפון, והחידוש הוא בכלי -
האינטרנט.
השימוש באינטרנט, לצד יתרונותיו, מעורר בעיות
אתיות ומקצועיות, וכוונתנו לעסוק בהן כאן.
לצורך המחשה נשתמש בדוגמאות מן המתפרסם
בשלושה אתרים מכובדים הפועלים בארץ לתמיכה
בבני נוער (האתרים אינם מוזכרים בשמותיהם, כי
מטרתנו אינה לבקר את פעולתם המבורכת אלא
להעלות לדיון סוגיות עקרוניות).
רוב האתרים מציעים תמיכה חד-פעמית עם
הפניה לאיש מקצוע בקהילה בשעת הצורך.
באתר אחד מופיעים הדברים האלה: "בשום פנים
ואופן אין הצ'ט או אמצעי שיחה אחרים מהווים
תחליף לקשר טיפולי או טיפול מקצועי. משום כך
אין הסייעים יכולים להאריך בשיחה או לקבל פניות
חוזרות מאותו אדם שוב ושוב... לא ניתן לבקש
לשוחח עם סייע עמו שוחחתם בעבר... הסייעים
נשארים אנונימיים ואינם מוסרים את השמות
שלהם או את הפרטים האישיים שלהם...". באתר
אחר מצוין: "הפונים יכולים לשמור על אנונימית
ולבחור את הפרטים שהם רוצים למסור במייל
שנשלח אלינו. המתנדבים נשארים אנונימיים ולא
מוסרים לכם פרטים על עצמם או על מתנדבים
אחרים". באתר אחר נאמר: "חשוב להבהיר כי
התמיכה האישית אינה מהווה שירות טיפולי ולא
מהווה תחליף לטיפול נפשי".
בכל האתרים יש מתנדבים המסוגלים להפעיל
שיקול דעת, לתמוך מילולית ובמקרה של סכנה
צפויה לפונה - להפעיל מיד איש מקצוע שינסה
להתערב. כל האתרים מציינים בתנאי השימוש
שלהם שבמקרה של סכנה הם יפרו סודיות ויעשו
כל שלאל ידם כדי להציל פונה אובדני.
הדברים ברורים מאוד: האתרים עושים כל מאמץ
שלא ליצור ביניהם לבין הפונים יחסי מטפל-
מטופל, שכן האלמוניות של הקשר האינטרנטי
תוכל להישמר רק אם לא ייווצר קשר כזה.
האחריות של אנשי מקצועות הטיפול המעורבים
במסגרות אלה היא בדרך כלל להכשרת כוח
אדם, להדרכה ולייעוץ במקרי חירום, אך הם אינם
מעורבים ישירות ולכן לא נוצרים ביניהם לבין
הפונים לעזרה כל יחסים מקצועיים.
אפשר לסכם ולומר ששירותים לתמיכה נפשית
חד-פעמית המקפידים על אלמוניות הדדית של
התומך והנתמך אינם כרוכים בבעיות מיוחדות -
אתיות או מקצועיות.
ואולם מצאנו אתר שחורג מהתמיכה החד-פעמית
ומאפשר קשר אינטרנטי מתמשך: "כמה פעמים
מותר לבוא לשיחות? הייעוץ באתר ניתן בהתאם
לצרכיך, החל משיחה חד-פעמית ועד שיחות עם
תומך קבוע. מטרת התמיכה לייעץ ולכוון, וכן לסייע
לך במידת הצורך לקבל סיוע ארוך ומעמיק על ידי
איש מקצוע".