עורך הדין | גליון 27 אפריל 2015 | כתב העת של לשכת עורכי הדין בישראל

57 / 148

י ִ ים/ וּמ ִ ת ָ בּ ֶ ל ָ בּ ַ ם הֵ ת./ ה ִ יַ בּ ַה ֻ צ ְ פּ ִ ין/ שׁ ִ י דּ ֵ כ ְ רֹ"ע
ר/ ֵ ד ָ גּ ַ יא ה ִ צֹין./ ה ִ י דּ ֵ כ ְ רֹע ֵ א/ מ ֵ רָן י ֵ כ ָ שּׂ ַ ם?// ה ָ דְּ גֶנ ְ כּ
א ָ ינ ִ ר!/ דָּ בּ ַ צּ ַ ל הֶזֶ ים!/ ג ִ בַּ ר ָ ת ה ֻ שׁ ְ ה./ ר ָ כ ָ ר ְ ד ִ מּ ַ י ה ִ צ ֲ ח ַ ל
א?".ָ ינ ִ הּ - דָּ ינ ִ י/ דֵּר ְכֹ ע ְ א דּ ָ ינ ִ א/ דּ ָ תֻ כ ְ ל ַ מ ְ דּ
גם השופטים שייכים לאותו עולם של הלא־משורר,
ועל כך כותב יהודה עמיחי בשירו "כמעט גשם":
ק". ֹין ח ֵ ב ְ ש לֶ גֶ ין ר ֵ יד/ בּ ִ ר ְ פ ַ ה ְ ט לֵ מוֹ שׁוֹפ ְ "וּכ
ליונה וולך יש פנטזיה סאדו־מזוכיסטית שבה השופט
ממלא את תפקיד הסאדיסט:
ט/ ֵ ל שׁוֹפ ֶ ה שׁ ָ ימ ִ ל ְ שׁ גּ ַ בּ ְ ל ִ י/ תּ ִ תּ ִ ב אַ כּ ְ שׁ ִ בוֹא ל ָ תּ ֶ שׁ ְ "כּ
י ִ אלָי ְ צ ְ נ ֶ ט ְ יס ִ ז ְ כ ֶ א ָ ן הָ י ְ ר ַ ב ֲ ע ָ ן.../ ה ָ ט ָ קּ ַ וֹן ה ִ ד ִ נַּ ה הֶ י ְ הֶ י אִ נֲ א
יוֹם". ְ ף בּ ֶ ל ֶ ית א ִ שׁ ְ פ ַה נ ָ ית ִ מ ְ מוֹ/ ל ְ צ ַ ן ע ָ דַּ ה הֶי/ ז ִ שׁ ְ פ ַ נּ ַ ה
נתן זך מרחיב את היריעה, ורואה בשופטים חלק מהאליטה
השלטת, שכולה שקר וצביעות, ב"שיר לימים הנוראים":
מוּת ֲ ה ַ ל ְ ת ִ הַ ן ה ִ ה,/ מ ָ ר ָ ר ְ שּׂ ַ י ה ֵ פ ְ ל רוֹד ֶ ם שׁ ָ פּוּת ַ ח ֵ "מ
ן ִ מוֹ/ מ ְ צ ַ ת ע ֶ ק א ַר ַ ע ֵ יּוֹד ַ ק ה ֶ ד ֶ צּ ַ ן ה ִ ם/ מ ָ דּ ִ ה מ ָ בֻּ ק ֲ ע ָ ה
ר -/ ָ ב ָ ע דּ ַ מ ָ א שֹׁל ְ ה וָ א ָ א רֹלּ ֶ / שׁ ַ ח ֵ רוֹצ ָ י הֵ ינ ֵ ע ְ ם בֹּתּ ַ ה
ים". ִ מָיּ ַ ל ה ַ מ ֲ ל ע ָ ל כּ ַ ות/ עֹיל ֵ לַּ ם בּ ַ חֻנְ א נֹלּ ֶ שׁ
57 ׀ עורך הדין אפריל 5102