135 / 148
נאמן למקור
ציטוטים נבחרים מהפסיקה
אלפרד ויתקון
שופט בית המשפט העליון 0891-4591
והחיים בכללותם, לא הברירה בין טוב ורע
היא המקשה עלינו את ההכרעה. הקושי
הוא לברור בין שיקולים שונים, שכולם
טובים וראויים לתשומת לב אך סותרים זה
את זה, ועלינו לקבוע את סדר עדיפותם".
(ע"א 26/164 צים נ' מזיאר)
מיהו יהודי? הניחו לשאלה
"לפעמים חייב בית משפט לנקוט עמדה
בשאלות אידאולוגיות, ואל יחשוד שאינו
מסוגל לכך או שהדבר יפגע ביוקרתו... אף
מיד עלי להוסיף כאן סייג חשוב. בתתו
תשובה על שאלות אידאולוגיות אין השו
־
פט מתיימר שהכל חייבים לקבל את דעתו
כנכונה. את פסיקתו חייבים לקבל... אלא
מה? אף כי יש מקרים שבהם נאלץ בית
המשפט להביע דעה על שאלה אידאולוגית
כבסיס לפסיקתו, ברור שמקרים אלה לא
תמיד רצויים הם. כך גם במקרה שלפנינו,
ומכאן פנייתנו, בתום ישיבתנו הראשונה,
אל הממשלה ליזום חקיקה שתבטל את
הצורך ברישום הפרט המיותר הזה, וחבל
שהיא לא שעתה לקריאתנו. כי זאת לדעת.
השאלה מי הוא יהודי - נוח לה שלא רק
בית המשפט יניח אותה בשעה זו בתיקו,
אלא גם כל פורום אחר, לרבות המחוקק.
אף הוא אינו אלא קובע נורמות משפטיות
ואין בכוחו להטיל מרות אידאולוגית על
מאן דהוא. בכוחו לקבוע מי יירשם כיהודי,
אך לא מי הוא יהודי".
(בג"ץ 86/85 שליט נ' שר הפנים)
עלייה להר הבית? איוולת
היא שלא לעשות חשבון נפש
"... לא היססתי להיכנס לבדיקת השאלה
אם היה מקום לראות את המקרה שלפנינו
כמקרה יוצא דופן שבו צדק המשיב שלא
לעזור לעותרים להתפלל על הר הבית, על
אף זכותם הקיימת... המבחן צריך להיות,
בסופו של דבר, מבחן השכל הישר. אם
סבורים אנו שזה הוא אחד המקרים הנדי
־
רים שבהם לא 'יקוב הדין את ההר', נאמר
כך ולא נחשוש מהשלכות החלטתנו על
מקרים אחרים... המצב הוא מיוחד במי
־
נו, וספק בלבי אם יש לו אח ורע בתולדות
ארצנו או בעולם כולו. המצב רגיש והרה
סכנות על רקע בין־עדתי, והמקום מועד
לפורענות. איוולת היא שלא לעשות את
חשבון הנפש מה יעלה לנו מילוי בקשתם
של העותרים בכוח אדם ומה השלכותיה
של משימה כזאת. ואמנם, כאן הגענו לג
־
בולות ביקורתנו השיפוטית. חשבון זה לא
ייעשה בלי התחשבות במצבנו הפוליטי
והבטחוני הכולל, ועניין לממשלה הוא לכ
־
לכל את צעדיה בזה".
(בג"ץ 86/222 חוגים לאומיים אגודה
רשומה נ' שר המשטרה)
שפיטה גם שפיטה
"ברצוני להעיר מלה על טענתם הנוספת
של המשיבים כי השאלה שהועמדה לפני
־
נו אינה 'שפיטה', בהיותה שאלה העתידה
להידון במשא ומתן לשלום, ושאין בית־
משפט דן בשאלות פוליטיות שבתחום
הממשלה. לא התרשמתי מטענה זו כלל
ועיקר... ברור שבעניינים של מדיניות חוץ
- כמו במספר נושאים דומים - ההכרעה
היא בידי הרשויות הפוליטיות ולא בידי
הרשות השופטת. אך בהנחה... שרכושו
של אדם נפגע או נשלל ממנו שלא כדין,
קשה להאמין שבית־המשפט יקפוץ את ידו
מאותו אדם כיוון שזכותו של זה עשויה
לעמוד לוויכוח במשא ומתן פוליטי".
(בג"ץ 87/606 אויב נ' שר הביטחון)
הדמוקרטיה? זכותה להתגונן
"חופש ההתאגדות הוא מעיקרי המש
־
טר הדמוקרטי ואחת מזכויות היסוד של
האזרח. חלילה לנו לשלול זכות זו ולפסול
אגודה בשל כך בלבד, שמטרתה או אחת
ממטרותיה היא לשאוף לשינוי המצב החו
־
קי הקיים במדינה... אך שום משטר חופשי
לא יתן את ידו והכרתו לתנועה החותרת
תחת אותו משטר עצמו... לא פעם קרה
בהיסטוריה של מדינות בעלות משטר
דמוקרטי תקין, שקמו עליהן תנועות פשי
־
סטיות וטוטליטריות למיניהן, והשתמשו
בכל אותן הזכויות של חופש הדיבור, הע
־
תונות וההתאגדות שהמדינה מעניקה להן,
כדי לנהל את פעולתן ההרסנית בחסותן".
(בג"ץ 46/352 ג'ריס נ' הממונה על מחוז חיפה)
הקושי הוא לברור
"השיקול של קדושת החיים - אין עוררין
עליו, והייתי אומר שהוא מן המפורסמות
שאינן צריכות ראיה. בכל מקום, ללא הבדל
דת ולאום, רואים בחיי האדם נכס יקר שיש
לשמרו מכל משמר... דא עקא שהשיקול
הנשגב הזה אינו השיקול היחידי שעלי
־
נו להתחשב בו... כברוב בעיות המשפט
1910 -1984
נולד בברלין
ד"ר למשפטים מאוניברסיטת פרייבורג
בשנת 7391 עלה לארץ
כיהן כנשיא המחוזי בירושלים
מחבר הספר "דיני מיסים"
135
׀
עורך הדין
אפריל 5102