137 / 148
לטענת הלשכה, הסימן מתייחס לפעולות שנאסרו בפסק דין על המרכז למימוש זכויות רפואיות
עוד נטען כי המילים "חלית? נפצעת?" הן מילים תיאוריות ופסולות לשמש כסימן מסחר
לשכת עורכי הדין הגישה לאחרונה התנ
־
גדות לרשם הפטנטים וסימני המסחר לרי
־
שום סימן המסחר של המרכז למימוש זכויות
רפואיותשבבעלות לבנת פורן. הלשכה סבורה
כי אסור לרשם להיעתר לבקשת המרכז לקבל
את הסימן לרישום, שכן הסימן מתייחס לפ
־
עולות שנאסרו על המרכז בפסק דין של בית
המשפט העליון, ביניהן מתן שירותי ייעוץ
למימוש זכויות מכוח פוליסות ביטוח ומתן
שירותי ייעוץ לצורך מימוש זכויות עקב מצב
רפואי לקוי או פציעה. כל הפעולות האלה
מנוגדות לפסקי הדין שקבעו שאסור להם
לייעץ אלא רק לסייע במילוי הטפסים.
כמו כן טוענת הלשכה כי המילים "חלית?
נפצעת?" הן מילים תיאוריות, המשמשות
לתאר את טיב השירות שניתן, ולכן פסולות
לשמש כסימן מסחר. בהקשר זה קיימת הח
־
לטה מנהלית של סגנית הרשם, ז'קלין ברכה,
שניתנה עוד לפני פרסום הסימן להתנגדויות.
לפי ההחלטה, הסימן הוא אכן תיאורי, אבל
בגלל שהציבור מזהה את "חלית? נפצעת?"
עם לבנת פורן, הוא יכול לשמש כסימן מסחר
(הסימן רכש "אופי מבחין").
לטענת הלשכה יש לקבוע שהסימן לא רכש
אופי מבחין, והוא נותר תיאורי. הטענה היא
כפולה: ראשית, לא יתכן שלבנת פורן תיבנה
ותקבל סימן על בסיס הפרות חוק שעשתה
בעבר; שנית, יש לקוות שכיום היא איננה נו
־
תנת את השירותים האסורים שנתנה בעבר.
ממילא, הסימן לא מזוהה עם השירותים של
־
בנת פורן נותנת כיום אלא עם אלה שנתנה
בעבר - שהם שירותים שונים.
ראש הלשכה עו"ד דורון ברזילי: "לא יעלה
על הדעת שבית המשפט קובע שפעולות
מסוימות הן אסורות, ואילו רשם סימני המס
־
חר - גוף רשמי של מדינת ישראל, משרד המ
־
שפטים - ייתן גושפנקא לפעולות כאלה ויגן
עליהן באמצעות סימן מסחר. יתרה מכך, לא
רק שהפעולות האלו שפורן מבקשת להגן בא
־
מצעות הסימן המסחרי מהוות הסגת גבול מק
־
צוע עריכת הדין, אלא כי הכרה בשימוש שעשה
המרכז תהווה מעין מתן פרס להפרת החוק".
"לא להיעתר לבקשה לרישום
סימן מסחר של לבנת פורן"
הלשכה הגישה התנגדות לרשם הפטנטים וסימני המסחר:
ועדת הגנת המקצוע למנהל בתי המשפט: "יש להפנות
את תשומת לב השופטים להסגת גבול המקצוע"
ועדת הגנת המקצוע בלשכת עורכי
הדין פנתה למנהל בתי המשפט השופט
מיכאל שפיצר בבקשה להפנות את תשו
־
מת לב השופטים לנושא הסגת גבול מק
־
צוע עריכת הדין.
פנייה זו באה בעקבות פסק דין שהובא
לידיעת הוועדה ובו התעלם השופט מכך
שהנתבע - טוען רבני - העניק שירותים
של רישום זכויות בלשכת רישום המקר
־
קעין. מדובר בפעולה שיוחדה לעורך דין
מכוח סעיף 02(2) לחוק הלשכה, וביצועה
על ידי מי שאינו עורך דין הוא עבירה של
הסגת גבול המקצוע.
פסק הדין התמקד בשאלת כישלון הת
־
מורה, כלומר אם הטוען הרבני עשה את מה
שהתחייב לעשות בכל הנוגע לרישום הדי
־
רות, בלי להידרש לשאלה המקדמית אם היה
מוסמך לספק שירות
זה. יו"ר ועדת הגנת
המקצוע עו"ד גד
שילר הסביר במ
־
כתב למנהל בתי
המשפט כי "ההת
־
עלמות בפסק הדין
מן ההיבט של הסגת
גבול המקצוע בט
־
עות יסודה, אך יש
בה גם חשש כי יהיה בכך מעין מתן אישור
שיפוטי לסוג פעילות שכזה".
לפי הוועדה, ניתנו פסקי דין נוספים
שבהם שופטים לא היו מודעים לאיסור
על הסגת גבול מקצוע עריכת הדין, ובהם
דנו לגופן בתביעות שעניינן פעילות
כזאת כאילו הייתה לגיטימית. לפיכך יש
חשיבות בהפניית תשומת לב השופטים
לנושא חשוב זה.
הוועדה אף פנתה למנהל בתי הדין הר
־
בניים, שהוא המוסמך להגיש קובלנה נגד
טוענים רבניים, בתלונה נגד הטוען הרב
־
ני, בחשד לביצוע עבירה של הסגת גבול
המקצוע.
ראש הלשכה עו"ד דורון ברזילי: "יש
חשיבות רבה בהעלאת מודעות השופ
־
טים להסגת גבול המקצוע, העולה בקנה
אחד עם אינטרס הציבור לקבל שירותים
משפטיים מקצועיים רק מאת עורכי הדין
שהוסמכו והוכשרו לכך על פי חוק. לשכת
עורכי הדין פועלת רבות נגד מסיגי גבול
המקצוע, ומן הראוי שגורמי האכיפה וב
־
ראשם בתי המשפט יאכפו את החוק בכל
הנוגע לייחוד מקצוע עריכת הדין".
גד שילר
חדשות הלשכה
137
׀
עורך הדין
אפריל 5102