46 / 148
כהונת גרוניס
שלושה מאפיינים בדרכו השיפוטית
פרישת הנשיא
גאווה
והנה, בצידה של שפלות הרוח והענווה, התגלה
בנשיא גרוניס אף יותר משמץ של גאווה. זה היה
בתפקידו המינהלי כנשיא ולא בתפקידו השיפוטי,
בעניין צאתו נגד משוב השופטים של לשכת עורכי
הדין, ובמיוחד בהודעתו הפומבית כי הוא "מנתק
קשר עם ראש לשכת עורכי הדין והוועד המרכזי".
לתפיסתי, ההתנגדות למשוב השופטים נובעת
מתפיסה בלתי דמוקרטית של המשפט. בפרט היא
נובעת מניסיון לאחוז בתפיסה מעמדית מיושנת של
ההליך המשפטי, ממין פונדמנטליזם של "כבוד שי
־
פוטי".
משוב השופטים נועד לספק מידע, שהיעדרו בולט,
אשר למידת שביעות הרצון של מקבלי השירות השי
־
פוטי. יהיה אשר יהיה ערכו של המידע הזה (ולדעתי
ערכו רב), אין שום עילה למנוע את איסופו ואת הפ
־
צתו למי שמעוניין בו. בעולם האקדמי נוהגים סק
־
רים כאלה כבר עשרות שנים, לאחר שנתקלו בעבר
בהתנגדות זועמת, טעונה באגו פגוע ובנימוקים
עקרוניים. "הכיצד יעלה על הדעת" - שאלו הפרו
־
פסורים הוותיקים - "שאנחנו נקבל ציונים מתל
־
מידינו?"; "ומה יהיה על האוטוריטה החינוכית, ועל
יכולתנו לתת ציונים ללא חשש מפגיעה בפופולריות
שלנו?"; מתברר שהחששות היו מוגזמים. הקידום
האקדמי אינו אדיש לשביעות הרצון של התלמידים,
אך בוודאי אינו רואה בה את חזות הכל. ההוראה
השתפרה, והמוסדות שרדו את הקהיית עוקצם של
סממני ההיררכיה בין מורה לתלמיד.
אולם עיקר הבעיה אינו נעוץ בסברתו של הנשיא
גרוניס כי המשוב מיותר או אף מזיק, אלא בנכונו
־
תו להשתמש בכוח משרתו כדי לסכל אותו. תגובתו
הבעייתית סימנה את השופטים כקבוצת אינט
־
רס בפוליטיקה של המקצוע המשפטי, כמין מפלגה
או ועד עובדים התומך מבחוץ באחת הסיעות של
הלשכה. כאשר ראש תאגיד סטטוטורי הביע דעה -
חוקית, ללא ספק - הודיע נושא תפקיד שלטוני כי
"ינתק מגע עימו", וחלף זאת יקיים מגע עם יריביו
הפוליטיים. השתכשכות זאת בביצת הארגון המק
־
צועי, לא זו בלבד שאינה מועילה לקידום האינטר
־
סים שהנשיא גרוניס ביקש לקדם, היא אף מעוררת
שאלות חוקיות לא פשוטות. על פי עקרון חוקיות
המינהל, גוף ציבורי - ומערכת בתי המשפט בכלל
זה - אינו רשאי לעשות דבר אשר לא הוסמך לעשו
־
תו. אם כן ממה נפשך: אם ה"מגע" שמקיימים ראשי
מערכת המשפט עם לשכת עורכי הדין הוא מתפקי
־
דם, לא ברור על סמך מה הם רשאים להפסיקו בני
־
מוק הזה, ואם הוא עניין חברתי פרטי, חיצוני לעי
־
סוקם - עלינו לבקש מהם שיחדלו לעסוק בו בשעות
העבודה ממתקניה של מדינת ישראל.
אם כן, בצידה של שפלות הרוח והענווה השי
־
פוטית גילה הנשיא גרוניס כמנהל גאוותנות וכו
־
חנות, ויש לקוות שאלה לא יסמנו את דרכם של
ממשיכיו.
נאמן למקור
להמתין לפסק דינו
של הבוחר
אכן, מי שהוגש נגדו כתב אישום
דוגמת אלה שהוגשו נגד ראש עיריית
נצרת עילית וראש עיריית רמת השרון, אינו
ראוי מבחינה ציבורית לשמש כראש רשות
מקומית. סבורני, כי ראוי היה מן ההיבט
הציבורי ששני ראשי הרשויות יתפטרו
מתפקידיהם מיד עם הגשתו של כל אחד
מכתבי האישום. כמו כן ראוי מבחינה ציבורית
שהשניים לא יהיו מועמדים בבחירות
הקרובות, ודעתי בעניין זה כדעת חברותיי
וחבריי. ברם, הנני מבדיל בין הבחינה
הציבורית לבין הבחינה המשפטית. מאחר
שהבחירות בפתח, וייערכו תוך זמן קצר, אין
מקום שבית המשפט ישים עצמו תחת
הבוחרים בכל אחת מן הרשויות המקומיות
בהן מדובר... אין זה ברור לי מדוע לא ניתן
להמתין לתוצאות הבחירות, ובדרך זו לגלות
האם הציבור מוכן ונכון להצביע עבור
מועמדים שכיהנו כראשי רשויות מקומיות
ואשר מעל ראשם תלויים כתבי אישום".
בג"ץ 31/1294 אומ"ץ
נ' ראש עיריית רמת השרון יצחק רוכברגר
אשר גרוניס
אמירתו של גרוניס
בבג"ץ בני הישיבות
עשויה לשמש תריס
מפני התפשטותו
הרחבה מדי של
השיח החוקתי.
יש לקוות שאף
יתר שופטי בית
המשפט החוקתי
שלנו (העוסקים גם
בערעורים ובנושאים
מינהליים שונים)
ינהגו במידת הענווה
השיפוטית של
הנשיא גרוניס
ינואר 5102
עורך הדין
׀
46