43 / 148
המסכימים זה עם זה על הכללים היסודיים ביותר
של אופן ניהול הדיון, יעדיו ותחומיו. הטקסטים שלו
אינם נראים כמתאמצים לקיים את הערכים, המשו
־
תפים במאות השנים האחרונות למרבית התחומים
האקדמיים, כגון: פשטות ניסוח, מיעוט הנחות אונ
־
טולוגיות, רוחב יריעה הסברי וכיוצא בהם. כתוצאה
מכך דיאלוגים משפטיים הם בלתי יעילים באופן
שיטתי.
דמות המשפטן האידיאלי עדיין מושפעת במידה
מכרעת מדמות המלומד בתקופות קודמות. המשפטן
משתבח ביכולתו לעבד תמלילים כאילו עדיין כתב
בעט נוצה וביכולתו להכביר שפע ציטוטים מדברי
הקודמים לו, כאילו קוראיו אינם מחזיקים באותם
מנועי חיפוש שהוא משתמש בהם. ההכשרה המש
־
פטית פוסחת לעיתים קרובות על גופי ידע בסיסיים
לכל העוסקים בתחומים חברתיים־מעשיים (כגון:
סטטיסטיקה, שיטות מחקר, התמצאות בסיסית
בתחומי הטכנולוגיה), אך מדגישה את החובה לשנן
טקסטים נושנים. לפיכך סגנון העבודה של משפט
־
נים קרוב הרבה יותר לזה של כוהני דת מאשר לזה
של אנשי כספים, מהנדסים, פסיכולוגים או מחנכים.
מאפיין בולט של תחום השיח המשפטי הוא הקי
־
בעון להדרת כבוד. תחום המשפט, יחד עם איים
בודדים בתחומי הצבא והדיפלומטיה, משמש אנד
־
רטה לתפיסת עולם מעמדית שאבד עליה הכלח ומ
־
שמר גינוני התרפסות בפני שליטים, שאינם עולים
בקנה אחד עם ההשקפות המקובלות בדמוקרטיה
ליברלית. בדמוקרטיה ליברלית "כבוד" (במובן של
) אינו ערך חשוב במיוחד, ובדרך כלל אינו ערך
honor
חיובי כלל, ואולם חלק מרכזי מסדרי הדיון המשפטי
ואף מן התכנים המהותיים של המשפט נובע ממנו.
הטענה שמשפטנים ותיקים מרבים להעלות כי יש
ערך אינסטרומנטלי ל"כבוד" של שופטים ועורכי דין
מעולם לא הוכחה, ובעיניי היא אף סובלת מחוסר
כנות אינטלקטואלית. אמנם שיקולי יעילות מחייבים
שכל אחד מן המשוחחים ידבר בתורו, אך בוודאי
תפיסה בלתי דמוקרטית של המשפט. עם ראש לשכת עורכי הדין דורון ברזילי בימים עברו
עיקר הבעיה אינו
נעוץ בסברתו של
הנשיא גרוניס כי
המשוב מיותר או
אף מזיק, אלא
בנכונותו להשתמש
בכוח משרתו כדי
לסכל אותו. תגובתו
הבעייתית סימנה
את השופטים
כקבוצת אינטרס
בפוליטיקה של
המקצוע המשפטי
צילום: יוסי זמיר
43
׀
עורך הדין
ינואר 5102