40 / 148
כהונת גרוניס
נשיא במיעוט
פרישת הנשיא
יתר על כן, בניגוד לדעת הקהל הישראלית התומכת
בשוויון בנטל, הוא סירב להכריח את הכנסת לפעול
לפתרון הנושא. זהו היפוכו של פופוליזם, הראוי לכל
הערכה. ערב מינויו לנשיא בית המשפט העליון בחר
גרוניס, בכמה שורות ענייניות, למקם את עצמו בע
־
מדת מיעוט בודדת, כאשר בית המשפט שהוא אמור
להנהיג בשנים הבאות חולק עליו בשאלת השאלות:
תפקיד בית המשפט בחברה שסועה.
לגופו של עניין, השופט גרוניס קבע כי אין מקום
לביקורת שיפוטית כאשר הזכות "אינה כרוכה בפגי
־
עה במנגנונים הדמוקרטיים, בפגיעה ביחידים ככאלה
או בפגיעה בקבוצת מיעוט". הוא אף מרחיק לכת
וקובע כי "זו אשליה לצפות שהחלטות שיפוטיות
יביאו לגיוסם של חרדים לצה"ל ולכניסתם לשוק
העבודה... היכולת של בית המשפט להשפיע במקרה
דוגמת זה שבפנינו הינה מועטה".
השופט גרוניס איננו מהסס לנופף בנשק המקו
־
בל על יריבי בית המשפט. לטעמו, ההתעסקות בנו
־
שא זה בלא שמושגת התקדמות ממשית כתוצאה
מההתערבות השיפוטית, "בוודאי שאינה תורמת
למעמדו של בית המשפט". לפיכך המסקנה היא "כי
עדיף היה לו לבית המשפט שלא להידרש כלל לסוגיה
ולהותירה במרחב הציבורי, מחוץ לתחומו של בית
המשפט".
שאר חברי ההרכב המתפלמסים עם השופט גרוניס
מעלים טיעונים מגוונים כנגד עמדתו. החשוב שבהם
הוא ראייתם את המשפט כמי שיכול ואולי אף חייב
להיות קטליזטור לשינוי נדרש, גם אם מדובר במח
־
לוקת ערכית־אידיאולוגית בין קבוצות שונות בחברה
הישראלית. חשוב לשמור על איפוק ועל זהירות, אך
אסור לו לבית המשפט לחשוש מפני מצב שצווים
שייתן לא ייאכפו על ידי הרשות המבצעת. תפקיד
השופטים הוא להכריע על פי הדין, בלי לשקול שיקו
־
לים הנוגעים למעמד בית המשפט.
הנה כי כן, המחלוקת בין "אקטיביסטים"
ל"פסיביים" מקורה בשאלה מהו השירות שאמור
המשפט לתת לחברה. האם עליו להוביל שינויים
חברתיים, להיות שותף להם או להתרחק מהם? אין
תשובה הכרחית אחת לעניין זה - ולכן טוב וראוי
שהתזמורת השיפוטית איננה הרמונית ביחסה לסו
־
גיה. גם אם דעתו החולקת של הנשיא גרוניס לא הת
־
קבלה, היא בוודאי נשמעה.
נאמן למקור
החלטות שיפוטיות לא יביאו לגיוס חרדים
שוב ניצבת בפנינו הסוגייה בדבר אי גיוסם של בני ישיבות חרדיות לצבא ההגנה לישראל.
דעתי היא, בניגוד לדעת חבריי, כי עדיף היה לו לבית המשפט שלא להידרש כלל לסוגייה
ולהותירה במרחב הציבורי, מחוץ לתחומו של בית המשפט... ההתעסקות החוזרת ונשנית של בית
משפט זה בנושא של גיוס חרדים, בלא שמושגת התקדמות ממשית כתוצאה ממעורבות שיפוטית,
בוודאי שאינה תורמת למעמדו של בית המשפט. זאת ועוד, זו אשליה לצפות שהחלטות שיפוטיות
יביאו לגיוסם של חרדים לצה"ל ולכניסתם לשוק העבודה. שינויים חברתיים וכלכליים עשויים להביא
לתוצאה המקווה. היכולת של בית המשפט להשפיע במקרה דוגמת זה שבפנינו הינה מועטה...
אין הצדקה להתערבות של בית המשפט הגבוה לצדק במקרה זה. זאת, משום שבמקרה דנא עסקינן
בהחלטה של הרוב במדינה (על פי הייצוג בכנסת) לקבל חוק הנותן זכות יתר - שלא להתגייס לצבא -
למיעוט. כאשר מדובר בזכות כאמור, שאינה כרוכה בפגיעה במנגנונים הדמוקרטיים, בפגיעה ביחידים
ככאלה או בפגיעה בקבוצת מיעוט, אין צידוק להפעיל בקורת שיפוטית. מה גם שהתרומה של בית
המשפט לשינוי בהתנהלות החברתית של מגזר שלם בחברה הישראלית מצומצמת ביותר, ואינה
מצדיקה את מעורבותו של בית המשפט בנושא".
בג"ץ 70/8926 רסלר נ' כנסת ישראל
אשר גרוניס
ינואר 5102
עורך הדין
׀
40