36 / 148
כהונת גרוניס
נשיא במיעוט
מהו תפקיד המשפט והשופט בחברה דמוקרטית?
התשובות השונות לשאלות אלה מפרנסות ויכוח
יצרי אשר גלש זה מכבר מספרי המשפטנים והמלו
־
מדים אל הכותרות הראשיות של העיתונים. תוויות
הודבקו, טיעונים חודדו, האשמות הוטחו, איומים
הושמעו, מינויים נשקלו, וב
־
תווך - נשחק אמון הציבור
במשפט ובשופטים. המערכה
עדיין ניטשת, והיא גולשת אל
מצעי המפלגות המתמודדות
בבחירות הקרובות במרץ
5102. כיסא שר המשפטים
מעולם לא היה נחשק יותר,
שלא בטובת העניין.
הוויכוח המקצועי־רעיוני
קיבל אופי פרסונלי. המותג
אילו נשמעה דעתו
המחלוקת בין הגישה האקטיביסטית לגישה הפסיבית מקורה בשאלה
מהו השירות שאמור המשפט לתת לחברה. האם עליו להוביל שינויים
חברתיים, להיות שותף להם או להתרחק מהם? אין תשובה הכרחית
אחת לעניין זה - ולכן טוב וראוי שהתזמורת השיפוטית איננה הרמונית
ביחסה לסוגיה. גם אם דעתו החולקת של הנשיא גרוניס לא התקבלה,
היא בוודאי נשמעה
"הנשיא פרופ' אהרן ברק" מסמל כידוע קוטב אחד
בוויכוח, זה המצדד באקטיביזם שיפוטי ועל דגלו
מתנוסס המשפט "מלוא כל הארץ משפט". בקוטב
השני, המבקש מהשופטים להסתפק בהכרעה בס
־
כסוכים ולצמצם את מעורבותם בקבלת החלטות
ערכיות הנוגעות לזהות, מצ
־
טופפים רבים הנמצאים מחוץ
למערכת בתי המשפט (פו
־
ליטיקאים, עורכי דין, אנשי
תקשורת ואחרים). בתוך
המערכת, הסמן הבולט של
העמדה הפסיבית - המותג
הנגדי לנשיא לשעבר ברק -
הוא הנשיא היוצא, השופט
אשר גרוניס.
התפיסה הפשטנית של
ידידיה צ' שטרן
ידידיה צ' שטרן,
סגן נשיא המכון
הישראלי לדמוקרטיה
ופרופ' למשפטים
באוניברסיטת בר־אילן
פרישת הנשיא
תפיסתו המקצועית של נשיא
בית המשפט העליון היוצא
היא איתות ברור, וחשוב מאין
כמותו, לכך שהמחלוקת
בין אקטיביזם לפסיביות
שיפוטית יכולה וצריכה
להתברר "לשם שמים"
ינואר 5102
עורך הדין
׀
36