31 / 148
ערכית.
נשיא בית המשפט אכן מסמל מתח מסוים בין
יחידותם של השופטים ובין העובדה שמדובר במו
־
סד אחד. מתח כזה קיים בכל רשויות השלטון. יש
לנו ממשלה אחת שיש בה ריבוי של שרים ועמדות.
ויש הבחנה בין עמדות הממשלה והחלטותיה ובין
דעותיהם של שרים. נשיא בית המשפט הוא אמנם
ראשון, אך הוא "ראשון בין שווים". יש הבדל עצום
בין נשיא המבקש לתת למוסד מנהיגות תוכנית וסדר
יום משותף לעשייה שיפוטית, ובין נשיא התופס את
תפקידו כמי שעומד בראש המערכת, מנהל אותה,
שומר עליה ומגן עליה, אך אינו מתיימר לפגוע בעי
־
קרון הגדול ששפיטה כפופה רק למרותו של הדין;
הדין ולא אדם, גם אם הוא נשיא בית המשפט הע
־
ליון. הדבר בלט במיוחד בכהונה הקצרה של גרוניס,
שכן בכמה מקרים חשובים ומתוקשרים הוא נשאר
במיעוט מובהק (לאחרונה, בביטול השני של ההסד
־
רים בעניין המסתננים, בג"ץ 31/5837; וכך גם בעניין
ראשי הערים, בג"ץ 31/1294).
אפשר לתאר שלושה מרכיבים מרכזיים בייחוד
, בגישתו
ראשית
כהונתו של השופט גרוניס כנשיא.
העקרונית לתפקיד בית המשפט - גישה שמרנית
יותר, המתייחסת בכבוד לסמכותם של מקבלי ההח
־
לטות הראשוניים בכנסת ובממשלה, ונותנת פירוש
טוב מאוד שניתנה לשופט גרוניס
ההזדמנות לכהן כנשיא בית
המשפט העליון, ולו בשל העובדה
שהוא מייצג גישה שונה מאוד
לתפקידו של בית המשפט בחברה
דמוקרטית ולתפקידו של נשיא
בית המשפט מזו של רוב עמיתיו
ומשל קודמיו בתפקיד
יש הבדל עצום בין נשיא המבקש
לתת למוסד מנהיגות תוכנית וסדר
יום משותף לעשייה שיפוטית, ובין
נשיא התופס את תפקידו כמי שעומד
בראש המערכת, מנהל אותה, שומר
עליה ומגן עליה, אך אינו מתיימר
לפגוע בעיקרון הגדול ששפיטה
כפופה רק למרותו של הדין
31
׀
עורך הדין
ינואר 5102