26 / 148
סדר יום
רשמים אישיים מפועלה ומדרכה השיפוטית של מרים נאור
נכונו לקבל ברוח טובה "תוכנת הפעלה" זו שהכתי
־
בה השופטת, גם אם נתפסה ככמעט בלתי אפשרית.
כולנו התיישרנו עימה משום שנוכחנו כיצד לנגד
עינינו פועלת היא על פי אותם סטנדרטים. לאמי
־
תו של דבר, אלה היו סטנדרטים מחמירים עוד יותר
מאלה שהעמידה לנו. נוכחנו כיצד דוגמה אישית של
התמסרות טוטלית של השופטת חוסמת כל מחאה
מצידנו.
בתיק זה נתגלו בפנינו יכולות משפטיות ומנהיגות
שיפוטית ברמתן הגבוהה ביותר. מקובל עלינו שבית
משפט מתמודד עם כל תיק ומכריע בו לבסוף. אך האם
מובן מאליו שיצליח להוביל ולהשלים מבצע שכזה
כשבתופעה קולוסאלית כלל־משקית מדובר? האם לא
היה התיק "גדול" על ההליך המשפטי הפלילי, על הש
־
פיטה? שאלנו את עצמנו כיצד
תצליח השופטת - ללא סיוע
של מומחה מטעמה, עוזר
משפטי (שלא היה אז לצי
־
דה) או מתמחים (בתחלופה)
- לבנות את פאזל העובדות,
להידרש לגודש המחלוקות
ולנקז את כולם לבסוף אל
הכרעה עניינית מקיפה ומ
־
בוססת. כיצד תצליח להשלים
את הדיונים כשהכל חשים כי
גם היה להם יומם בבית המ
־
שפט. אכן, את הכל עשתה
השופטת נאור באורח מופתי
בעצמה - הכל לבדה.
תיק הבנקאים נוהל בעידן שעדיין לא פגשנו ולא
הכרנו ביטויי התגוששות קשים בתיקים רגישים
שהמדינה מאשימה בהם דמויות מרכזיות, חזקות
ובעלות השפעה. עם זאת, כבר אז, לפני 52 שנים,
פוטנציאל ליצירת מעורבות רגשית ואף מחודדת
הייתה אפשרית בין הצדדים. לבטח בשלבי הגי
־
שושים הראשונים לקראת תחילת המשפט. את
אלה הצליחה השופטת לנטרל כבר בראשית הדרך.
ביוזמתה, בזכות מנהיגותה וסגנון ניהול הדיונים לפ
־
ניה - באולם ובלשכה - היה ברור לכולם כי עליהם
להתיישר על פי תכתיב האווירה הנעימה שהשרתה.
הדבר הניב תוצאות של ממש, בראש ובראשונה בנ
־
כונות לקיים דיון ענייני, מכובד וראוי, אך בד בבד
הוא הביא גם את כל השותפים הלכודים במשימה
המתמשכת לשתף פעולה מעל ומעבר למקובל. בח
־
לוף השנים ביטאה גם השופטת נאור סיפוק מכך
שמעבר להתנסות המקצועית המיוחדת, גיבשה המ
־
ערכה שנוהלה לפניה גם יחסי חברות וידידות בין כל
המשתתפים בהליך.
הסוף ידוע; השופטת נאור כתבה הכרעה מקיפה,
יסודית, מעמיקה ומבוססת מאין כמותה, שאולי
אפשר לא להסכים עימה אך אי אפשר לחלוק על
מעלותיה. פסק דינה היה עבורנו המחשה מסכמת
למפגן היכולות הנדירות שגילתה לאורך שנות המ
־
שפט כולו. פסיקתה הגיעה, כמצופה, לבחינתו של
בית המשפט העליון, ומפי הרכב מורחב של חמישה
שופטים (לראשונה בערעור פלילי) תוארה, בצדק
רב, במילים "מלאכת מחשבת
הבנויה לתלפיות".
הדין נגזר מן העובדות
ההופעה בתיק הבנקאים
הייתה חוויית "אולם המשפ
־
טים" העיקרית שלי מול השו
־
פטת נאור. עם זאת, במרוצת
השנים המשכתי להתבונן
ולהתעדכן מעת לעת בע
־
שייתה השיפוטית, ולעיתים
גם להופיע לפניה אישית בי
־
תרת שנות כהונתה בבית המ
־
שפט המחוזי וכשכבר כיהנה
כשופטת בבית המשפט הע
־
ליון. אף באכסניה אחרונה זו שום דבר כבר לא היה
יכול להפתיע; אולי רק אותה התמדה עקשנית לדבוק,
בלא פשרות, בדיוק באותם סטנדרטים שיפוטיים
שפגשנו והתבשמנו מהם אז, בתיק הבנקאים.
בעיני השופטת נאור "הדין נגזר מן העובדות".
זאת דרכה, ובלשכתה הציבה גם רישום המבטא את
חשיבותה בעיניה של ממרה מדריכה זו. בתפיסת
מוצא זו היא גם ממשיכה להחזיק בכל שנותיה בבית
המשפט העליון, והמצע העובדתי השלם משמש לה
באורח מודגש נקודת מוצא לכל דיון והכרעה גם
בערעור. לא ייפלא אפוא כי המופיעים לפניה ישו
־
בו מהדיונים בחיוך של תדהמה על מידת בקיאותה
בחומר ועל רמת ההכנה שבה נכנסה לאולם. תמיד,
ערנותה ומעורבותה המסיבית
לא התבטאו בהצגת
הערכותיה ומסקנותיה
בטרם עת, אלא בניסיונות
לעמוד על משמעות התכנים
ובהזרמתם לשולחנה בסד
זמנים שיאפשר לסיים את
המשפט בעידן הנוכחי,
לא בעוד נצח נצחים
ינואר 5102
עורך הדין
׀
26