אילת 4102
זכויות הנאשם הולכות ונאכלות
עו"ד אלי זהר
אנחנו נמצאים בתקופה שבה זכויות
הנאשם הולכות ונאכלות. צריך לזכור
שלמשטרה יש כיום כל הזמן לחקור,
ולפרקליטות יש כל הזמן לבחון ולהח
־
ליט. רק כשהנאשם וסנגורו נכנסים
לתמונה - או אז נכנס ההליך לסד זמ
־
נים בלתי אפשרי. אמנם עכשיו אומ
־
רים שרוצים לצמצם את משך החקירה
לשנה אחת, אבל בינתיים זה נמשך
ונמשך... לכל זה מצטרפת הקריאה של הנשיא גרוניס לייעל את
ההליכים, ודוחפת את השופטים להאיץ את הדיון. הלחץ על ההגנה
והרדייה בה גורעים מיעילותה ומיכולת היצירתיות שלה.
אנחנו יוצאים כרגע מדיון יעיל כזה שזכה לאהדת הציבור. במישור
היעילות, היעילות קיבלה ציון 01. יוצאת מן הכלל. המשפט הענקי
שנגמר אחרי 02 חודשים היה הישג נדיר בתחום היעילות. אבל קרו
בו כמה תקלות בתחום היעילות שלא היה להן אח ורע. אני אומר
זאת לצורך הדגמה בלבד. לא בא חשבון, אלא מביא את הדוגמאות.
סוף מעשה היה כאשר ב־51 במאי נאשמת 9 (שולה זקן) עמדה
לומר את דברה האחרון לפני הכרעת הדין. כשהפרקליטות ביקשה
להעיד אותה, בית המשפט סירב ואמר שייתן את הכרעת הדין. למ
־
רות הכל, כשנגזר עונשה התנהלה באולם חקירה שלא עסקה בדב
־
ריה האחרונים של נאשמת 9, או בהקלה של עונשה, אלא בדברים
הנוגעים לנאשם אחר שלא היה באולם ולא חקר ולא הגיב, וכל זה
מכוח היעילות. אירוע כזה לא התרחש מעולם במחוזותינו. מעולם
לא נפגעו באופן כה חסר תקדים זכויותיו וכבודו של אדם שהורשע.
זה היה אקורד הסיום של הליך משפטי שבאמת נוהל ביעילות,
אבל בשם היעילות התקבלו בו החלטות רבות שפגעו בצורה משמ
־
עותית בזכויות הנאשמים. זה התחיל בהחלטת נשיאת בית המש
־
פט המחוזי שלא להרחיב את מותב השופטים אף שהיו בתיק שלוש
פרשות, כתב אישום שהוגש נגד 61 נאשמים, עשרות אלפי מסמכים,
003,1 קלסרים ו־67 הודעות שמסר עד המדינה במשטרה.
יעילות הדיון תתאפשר רק כשיתווספו למערכת 003 שופטים,
ייקבע גישור לפני הליכים אזרחיים ותינתן לשופט האפשרות לחייב
את הצדדים בבוררות. לפני שפוגעים בזכויות נאשמים, אלה שלושה
דברים שהייתי רוצה לראות.
יעילות ההליך הפלילי מול זכויות נאשמים
לחזק את עקרון השוויון
השופט חנן מלצר
י
�
יש שלוש מטרות למכרז: מניעת שח
תות, שוויון, מיטב היתרונות לעורך
המכרז. עד לפני 51 שנה היה מקובל
בכל העולם שאלה שלוש המטרות,
ובה בעת התרחש תהליך של הפרטה
והתרוקנות המדינה מנכסיה ומתש
־
תיותיה. כתוצאה מההפרטה בעולם
המערבי, יש מגמה חדשה להכניס לדי
־
ני המכרזים מטרות נוספות חוץ מש
־
לוש המטרות, למשל קידום של הפרטות נכונות או עצירה של הפר
־
טות לא נכונות, דאגה לענייני עובדים במסגרת דיני המכרזים, וקבי
־
עה אילו שיקולים אפשר להביא בחשבון גם כתנאי סף וגם לצורך
בחירת הזוכה.
בכל העולם מבינים שאם רוצים להיכנס למטרות השניוניות של
דיני המכרזים, אזי המכשיר לעשות זאת הוא עקרון השוויון. המסק
־
נה שלי היא שגם בדין המצוי צריך להישאר עם עקרון השוויון ובתור
עקרון מוביל. עקרון השוויון הוא חשוב, ורק באמצעותו יהיה אפשר
להגן על מטרות נוספות של דיני מכרזים בעידן ההפרטה. בחינת
פרמטרים של עלות מול תועלת לא רק מנוגדת לעקרון השוויון אלא
תמיד יש בה הטיה לטובת החזקים ונגד החלשים.
מתוך המושב:
מכרזים, הפרטות ומוקדי כוח
יוני 4102
עורך הדין
׀
54
מתכנסים
מושבים שונים
