9 / 64
9
2009
יולי
עט השדה
מריבוי תרבויות לרב-תרבותיות
עד כמה יכולים להתבטא בארגון קולות שונים
שיאפשרו חידוש והוספה של מושגים, שינוי
פרדיגמות ותובנות חדשות?
מה מידת הפתיחות לערכים ולפתרונות שונים
מהמקובל?
מה מפיק הארגון מהעובדים הסמי-מקצועיים
שהם לרוב מתרבויות מיעוט, וכיצד הוא מתייחס
אליהם?
האם הארגון מבטא גיוון תרבותי בעובדים שהוא
מעסיק ובלקוחות שהוא מקבל?
מה פשר ההנכחה של עובדים מתרבויות שונות
בארגון - מה תחושותיהם וכוחם האמיתי של
העובדים שאינם מהתרבות ההגמונית?
כיצד מחולקים המשאבים בין קבוצות תרבותיות
שונות?
עד כמה הארגון ערוך להתמודד עם הרצף של
תהליך המעבר התרבותי?
האם עיצוב הארגון ותכניו משקפים רב-
תרבותיות? למשל, האם יש בשירות משחקים
רב-תרבותיים? באילו שפות מדברים וכותבים
בארגון? האם העובדים מכירים את המועדים
והחגים התרבותיים של לקוחותיהם? האם
שיטות טיפול תרבותיות מוכרות בארגון והאם
משתמשים בהן?
פרטיים, מערכות משלימות פרא-רפואיות, והוא
מושפע מההיצע הפיזי בשכונה, מהמצב הכלכלי
של לקוחותיו, מהחוק ומהשיח בנושא ילדים בסיכון
ועוד. כל אלה הם משתנים דינמיים המבטאים
גישות שונות כלפי קבוצות תרבותיות וכלפי חיים
בחברה מרובת תרבויות.
), הכותבים
Lynch & Hanson
, 2004(
לינץ' והנסון
על כשירות תרבותית בעבודה עם ילדים ומשפחות,
מדגישים כי המידע התרבותי הוא רק אחד מרכיבי
הידע על המשפחה. הם מתריעים כי בעבודה עם
משפחות חשוב ביותר שלא לקבוע הנחות על
אודות דאגותיהן, סדרי העדיפות שלהן ומשאביהן,
בעיקר כאשר הרקע התרבותי של המשפחה שונה
מזה של איש המקצוע. היבטים סביבתיים, כגון
מצב כלכלי, רמת השכלה, חוזק הרשת החברתית
וסביבת מגורים, משפיעים גם הם על המכלול
שהוא מצבה של המשפחה. מסר זה - בקשר
להשפעת הסביבה הכוללת על הלקוחות - חשוב
מאוד גם לאנשי מקצוע בני תרבות הלקוחות,
הנוטים לא פעם להניח הנחות תרבותיות גורפות
ומכלילות מתוך עולמם הפרטי.
כדי להתמודד עם אתגרי הסביבה, יכול העובד
לבחון שאלות כגון אלה:
מה אפשר ללמוד מהמיפוי הסביבתי של הארגון
על יחסי הגמוניה ומיעוט?
איזה יחסי עוצמה מבטאות המדיניות
והפרקטיקות בסביבה בהקשר זה?
כיצד הסביבה משפיעה, במישרין ובעקיפין, על
עולמם של לקוחותיי?
מהי האחריות שלי ושל הארגון שלי כלפי
הסביבה שלנו? אילו כלים יש בידינו כדי
להשפיע על הסביבות השונות ולהוות עבורם
דוגמה ומקור ידע?
מה פועלו של הארגון שלי כלפי קבוצות
תרבותיות שונות (מהמיעוט ומהרוב), כגון
השפעה על מדיניות, הרחבה של אפשרויות
הבחירה לאנשים מתרבויות שונות, שיתופי
פעולה עם ארגונים כשירי תרבות, סִנגוּר וקידום
זכויות, פעילות למניעה וצמצום של הדרה
ואפליה?
רב-תרבותיות ביקורתית מבינה את הסביבה כגורם
משפיע על חיי היום-יום של האנשים, רואה את
ההבניה החברתית בתרבות ואת הדינמיקה של
יחסי העוצמה הבין-תרבותיים ופועלת לשינויים
Sisneros
,
Stakeman
,
Joyner
ברמת המקרו (
). ההבנה שעולמם של ילדים
& Schmitz
, 2008
מושפע מהדרך שהעולם מובנה סביבם מחייבת
את המטפלים בהם להתמודד גם עם עולם זה.
הרחבת ה"עדשה" הטיפולית כוללת גם המצאת
אתגר זה מחייב את
העובדים להביט פנימה,
לתוך הסוכנות שהם
משתייכים אליה, ולבחון
אם היא אכן רגישת תרבות
- בכוונותיה, במעשיה,
במסריה ובייצוג התרבותי
של בעלי התפקידים בה.
) אתגרים הקשורים בסביבה
3(
כל ארגון מוקף בסביבה המשפיעה עליו ונתונה
להשפעתו. סביבה זו כוללת סביבה ארגונית של
ארגונים אחרים שמקיימים עִמו קשרים מקצועיים,
סביבה אנושית הכוללת יחידים וקבוצות תרבותיות
שאינם הלקוחות הישירים של הארגון, סביבה
מקצועית של מקצועות משלימים או משיקים,
סביבה פוליטית וכלכלית, סביבה פיזית, סביבה
חברתית, חוקים, תקשורת ועוד. כך למשל, מרכז
לילדים בסיכון כולל בסביבתו - פרט ללקוחותיו
ומשפחותיהם - את מערכת הרווחה, מערכת החינוך
הפורמלי והמשלים, ארגוני תורמים ומתנדבים