13 / 64
13
2009
יולי
עט השדה
חינוך לרב-תרבותיות במדינת ישראל - מציאות או חזון?
מניעת נשירה של מתבגרים מבית-הספר (גלקין,
;2006 ,
פרידמן, אוסטרובסקי-אורדוחניאן וזלוטין
.)2004 ,
שמש
) הציגה תפיסה רחבה במיוחד
Nieto
, 2002(
נייטו
של החינוך הרב-תרבותי. החינוך הרב-תרבותי
נתפס בהקשר חברתי: הוא כרוך בתהליך של
שינוי בית-ספרי, שינוי בסיסי בחינוך שמקבלים כל
התלמידים; הוא דוחה גזענות וכל צורה של אפליה
בבית הספר ובחברה; הוא מקבל פלורליזם (בכל
צורות הביטוי שלו: גזעים, לשונות, דתות, כלכלה,
מגדר ועוד) בקרב התלמידים וקהילותיהם וכן
בקרב המורים; הוא מאפשר לאמץ גישה פדגוגית
ביקורתית המובילה לשינוי, גם בידע וגם בפעולות
- בתכניות הלימודים, בשיטות, במערכות היחסים
בין תלמידים, מורים והורים ובתפיסת טבע
הלמידה; הוא מקדם עקרונות של צדק חברתי
מתוך הקפדה על איזון בין כבוד, פלורליזם ורווחה
חברתית.
החוקרים העוסקים במושג חינוך רב-תרבותי
מציגים גישות תאורטיות בהגדירם את התפיסה
הרב-תרבותית בחינוך, אולם חשוב להדגיש כי הם
אינם מתייחסים לשיווי המשקל הרצוי בין כבוד,
פלורליזם ורווחה חברתית.
בהמשך נעסוק בתיאור המצב בישראל ובפתרונות
המעשיים להתמודדות עם קידום עקרונות של
צדק חברתי - ונראה כיצד עקרונות אלה באים
לידי ביטוי בנוגע לנוער בסיכון ומה עוד אפשר
ורצוי לעשות כדי לקדם מדיניות רב-תרבותית
בחינוך בכלל ובקשר לנוער בסיכון בפרט.
חינוך לרב-תרבותיות
בישראל: תאוריה מול מציאות
- האמנם מציאות רב-
תרבותית?
למערכת החינוך תפקיד חשוב בעיצוב דמותה
הפלורליסטית של מדינת ישראל. המונח פלורליזם
בא לציין הרשאה חברתית ותרבותית לריבוי גוונים
בחברה ולתמיכה בריבוי הזה. מערכת החינוך
בעשרים השנים האחרונות שיקפה תהליכים של
פירוד בין תת-המערכות המרכיבות את החברה.
בד בבד עם הפרדה זו התמודדו מעצבי מדיניות
החינוך בישראל עם הצורך למצוא מנגנונים
Iram
מתאימים לטיפוח לכידות חברתית. עירם (,
) טען שבמדינות שיש בהן קבוצות אתניות
2003
ומיעוטים, חיוני שאנשי חינוך ימצאו דרך מתאימה
להקנות ללומדים ידע, הבנה ומיומנויות שיאפשרו
להם לחיות עם השונים מהם. חינוך זה מוגדר
חינוך רב-תרבותי או בין-תרבותי. בישראל רעיונות
אלה לא יושמו כלל או יושמו בלא הצלחה.
השימוש במונח רב-תרבותיות הופיע כבר בדוח
. דוח זה קבע כי הרב-
1975-
שהוגש לשר החינוך ב
תרבותיות תהיה מקווי היסוד של מערכת החינוך.
מונח זה הוצג בטעות כאילו הוא מייצג מושג
זהה לפלורליזם. רב-תרבותיות הוגדרה כמערכת
המכירה במציאות חברתית שבה האוכלוסייה
מגוונת מבחינה אנושית, חברתית ותרבותית,
ובזכותן של קבוצות לממש את ערכיהן
ולתת ביטוי לצורכיהן בדרך המקובלת
על החברה. למרות הכרה זו
בחשיבותה של רב-תרבותיות ובצורך
בה, ההמלצות שהוגשו לשר החינוך
היו ברוח של אינטגרציה תרבותית.
ניסה שר החינוך אז, יוסי
2000
בשנת
שריד, לשנות את מקומה של המורשת
התרבותית והלאומית הפלסטינית
בחינוך בישראל ובתכנית הלימודים.
ניסיון זה נתקל בהתנגדות בקרב רבים
.)2005 ,
מחברי הכנסת, והוא נכשל (יונה
) ציין שמשרד החינוך הצהיר על
1993(
שביד
כוונתו לעודד את בתי הספר להיפתח לדעות
השונות בחברה הישראלית, ולאפשר דיון חופשי
בקרב התלמידים על יסוד של כבוד הדדי, הבנה,
סובלנות והתחשבות. גם ועדת קרמניצר המליצה
על שינוי דרסטי בחינוך לאזרחות, שינוי שיביא
לבניית תרבות משותפת, אך המלצותיה של
הוועדה נשארו בגדר המלצות. הדגש במערכת
החינוך היום הוא על חינוך לערכים יהודיים
ולמורשת יהודית ולא על חינוך פלורליסטי רב-
תרבותי המשותף לכלל האזרחים בישראל.
מערכת החינוך לא הצליחה ליצור בסיס משותף
לחינוך לרב-תרבותיות.
) מצא שהעמדה הרשמית
Hoffman
, 1996(
הופמן
בישראל מכירה בהטרוגניות התרבותית שבה. היא
מכירה בזכותו של היחיד לחיות לפי הנורמות של
קבוצתו התרבותית בלי שייפגעו זכויות האזרח
שלו במדינה. במילים אחרות, היא שוללת את
זכותה של המדינה להתערב בהכרעותיו של
האזרח בזיקותיו החברתיות והתרבותיות. מערכת
החינוך היום מביאה בחשבון את מוצא בני האדם,
את שפתם, את קולם האישי ואת זכותם לקיים
את הפרקטיקה התרבותית שלהם - כל עוד אינם
פוגעים בערכי המוסר של המדינה ובסדר החברתי
הקיים.
) מצאה שמערכת החינוך בישראל
2003(
כהן-נבות
מתמקדת היום בשתי מטרות עיקריות: בחינות
בגרות ומניעת נשירה. תשומת לב מעטה מדי
מיוחדת לנושרים הסמויים, אלה שאינם עוסקים
בפעילות לימודית משמעותית בשנותיהם בבית
הספר. התערבות חינוכית צריכה לסייע למערכת -
הן הארצית והן המקומית - לנסח, במונחים כלליים,
במדינות שיש בהן קבוצות
אתניות ומיעוטים, חיוני
שאנשי חינוך ימצאו דרך
מתאימה להקנות ללומדים
ידע, הבנה ומיומנויות
שיאפשרו להם לחיות עם
השונים מהם.