11 / 64
11
2009
יולי
עט השדה
ד"ר בינה גלדי
גלי העלייה של שנות התשעים, ממדינות ברית
המועצות לשעבר ומאתיופיה, שבו והעלו על
סדר היום הציבורי את הדיון בפלורליזם - ערך
מוביל בחייה של המדינה. המהגר חייב להסתגל
לתרבות חדשה, לרכוש אותה: רבים מבני הנוער
יוצאי אתיופיה וברית המועצות לשעבר בוחרים
), מצב זה מאפשר
2000(
בהתבדלות. לפי להב
להגדיר אוכלוסייה זו אוכלוסייה בסיכון, אוכלוסייה
מתבדלת הרואה קשר בין המצב לבין היפגעות
ממנו. גורמי הסיכון יכולים לנבוע ממקור בין-
אישי (העברה בין-דורית, תרבות) או ממקורות
חיצוניים (מלחמה, סביבה עבריינית). ההגדרה של
"אוכלוסייה בסיכון" מתבססת על ניסיון מתמיד
של שירותי החינוך והרווחה לפתח תכניות מניעה
להתמודדות אפקטיביות עם תופעות חברתיות
גורמות סיכון בקרב בני נוער וצעירים.
החינוך הרב-תרבותי בא לידי ביטוי במדיניות,
בפוליטיקה ובתרבות הבית-ספרית, באסטרטגיות
ובסגנונות הוראה, בהשתתפות הקהילה ובתכנית
הלימודים הפורמלית. המשגה של המערכת
ויצירת קשר בין כל הגורמים בתוכה תאפשר
ליישם תכנית כזאת במערכת החינוך.
האמנם חינוך רב-תרבותי, כזה שתואר, קיים
ואפשרי במדינת ישראל?
המאמר סוקר את מאפייניה ההטרוגניים של
מדינת ישראל ועוסק בשאלה מהו חינוך לרב-
תרבותיות. תוצג תמונת מצב של הקבוצות
החברתיות בישראל היום, מתוך שימת דגש על
נוער בסיכון. כמו כן יוצגו גישות שונות לפתרונות
המאפשרים חינוך לרב-תרבותיות במדינת ישראל
בכלל ופתרונות הנוגעים לנוער בסיכון בפרט.
מאפייניה ההטרוגניים של
מדינת ישראל
מדינת ישראל היא מדינה הטרוגנית שחיות בה -
זו לצד זו - קבוצות אתניות מגוונות, קבוצות לאום
שונות, קבוצות הנבחנות על בסיס אמונה דתית
ועוד. המציאות הישראלית מציעה אפשרות של
חיים בחברה עשירה מאוד המורכבת מתרבויות
שונות, תרבויות שיכולות לעצב תהליכים של
שיח, של העשרה הדדית, של לימוד מהאחר ושל
פתיחות כלפיו - מתוך הבנה שלשום תרבות אין
מונופול על האמת.
), חברה רב-תרבותית
Norberg
, 2000(
לפי נורברג
היא חברה דינמית ומעשירה, שיש בה אינטגרציה
) טען שרב-תרבותיות היא
Gay
, 1995(
מוסרית. גאי
מערכת אמונות והבהרות המכירות בחשיבותה
של השונות האתנית והתרבותית הבאה לידי
ביטוי בעיצוב סגנון חיים, בהתנסויות חברתיות,
בזהויות אישיות וביכולתם של פרטים וקבוצות
) טען שהמונח
2003(
לזכות בחינוך ראוי. וולצר
רב-תרבותיות נשען על ההנחה שכדי לחיות חיים
ראויים האנשים זקוקים לתמיכה של קהילות
תרבותיות המגלמות ערכים שאי אפשר לדרגם
על סולם ערכים אחד.
במדינת ישראל יש תנאים ליצירת תודעה רב-
תרבותית, משום שהחברה מאופיינת בקבוצות
תרבותיות שונות שלהן מערכות תרבותיות בעלות
מלאות עצמית, מערכות היונקות ממורשות
חינוך לרב-תרבותיות
במדינת ישראל - מציאות
*
או חזון?
* מאמר זה מבוסס על עבודה לתואר דוקטור שהוגשה לבית
הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן.
המפתח לחינוך רב-תרבותי הוא העזרה הניתנת לתלמיד כדי שיוכל לפתח
יכולת חוצה תרבויות. מפגש ראשוני עם דעות קדומות והיכרות עם הסמלים
והמאפיינים של התרבות האתנית החיצונית יסייעו לפרט להכיר את תרבותו של
האחר הכרה מלאה ולהבינה הבנה מלאה. חינוך רב-תרבותי הוא לא רק היכרות
עם תרבות האחר, אלא עיצוב סביבה המשקפת את השונות התרבותית, ובעיקר
יצירת שינויים מבניים המבטאים את השוני התרבותי. החינוך צריך להיות מעוצב
כך שיתאים לכל תרבות, לכל גזע ולכל קבוצה חברתית.
דוקטור
ד"ר בינה גלדי,
לחינוך עם התמחות ברב
תרבותיות.
ראש החוג להכשרת מורים
במכללת צפת, ומרצה
להוראת מקצועות מדעי
החברה.
בעלת משרד לייעוץ, ניהול
ופיתוח ארגוני - יעד.