8 / 64
8
2009
יולי
עט השדה
ד"ר ארנה שמר
כדי שאנשי מקצוע יהיו רגישי תרבות, עליהם
לעשות בירור נוקב של תהליכי הבניית הידע
ומיצוב המקצוע דרך שאלות כגון אלה:
מה משדר השירות ללקוחותיו ואילו מסרים
מעבירה הקהילה המקצועית המשלחת אותי
כלפי תרבויות שונות? במה היא תורמת או
חוסמת קיום חברה רב-תרבותית?
האם יש פער בין דיבור למעשה בשירות שלי?
אילו מסרים הועברו אליי בעת הלימודים
המקצועיים ותהליכי ההכשרה, ואיזו דוגמה
אישית ראיתי בהקשר של חברה רב-
תרבותית?
האם יש די ספרות מקצועית, עיונית ומחקרית
שעוסקת בנושא? האם נחשפתי אליה? האם
הספרות מצליחה להביא את הנרטיבים של
קבוצות המיעוט?
האם ההוראה, המחקר והכתיבה רגישי
תרבות?
מאין נשאב הידע של המקצוע? מי דמויות
המפתח בעיצובו? כיצד הוא נשמר ועל ידי מי?
מי מערער עליו? מי מלמד אותו? כיצד מובנה
הידע בתודעת אנשי המקצוע?
איזה ידע אינו זוכה להכרה? אילו נושאים אינם
עולים על סדר היום המקצועי?
ומדירים, במישרין או בעקיפין, בדרכים גלויות או
סמויות ועמומות, ציבורים שלמים מקבלת שירות
הולם שהם זכאים לו.
ממצאי הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של
) מעידים כי
2006(
ילדים ובני נוער בסיכון
בישראל ארגונים העובדים עם ילדים והמדיניות
שהם כפופים לה אינם רגישים דיים. להלן כמה
דוגמאות:
אף ששיעור גדול מהילדים המוצאים מהבית
באים מקהילת עולי ברית המועצות לשעבר, אין
משפחות אומנות מקהילה זו ואין השקעה של
מאמץ ומשאבים בהכשרת משפחות כאלה.
ילדים ערבים מוסלמים מושמים במוסדות
חינוכיים נוצריים מכיוון שאין מוסדות מוסלמיים
ולא נעשה מאמץ לפתחם.
ביישובי הבדווים בנגב אין די מסגרות לילדים
בסיכון (וגם לא מסגרות חינוך רגילות).
יש התעלמות מן הצרכים המיוחדים של בני
נוער הומו-לסבים ואפליה כלפיהם.
יש ארגונים המצהירים על עבודה בין-תרבותית
ויוצרים תמונה מטעה, המובנית מטקסים והצהרות;
הם משלים בכך את לקוחותיהם - אך גם את
עובדיהם ועמיתיהם. לעִתים דווקא ההצהרות
על רב-תרבותיות ארגונית מכסות על סתירות
ומשמעויות נסתרות שלא פעם מחזקות את
הבידול, ההייררכייה והניכור.
אתגר זה מחייב את העובדים להביט פנימה, לתוך
הסוכנות שהם משתייכים אליה, ולבחון אם היא
אכן רגישת תרבות - בכוונותיה, במעשיה, במסריה
ובייצוג התרבותי של בעלי התפקידים בה. לא
פעם העובדים הופכים להיות סוכני שינוי בארגוני
הבית שלהם; עליהם להתמודד עם האתגר
ולפעול לפיתוח תשתית ארגונית רגישת תרבות
במקום עבודתם. המשמעות של אתגר זה היא
הסתכנות במקום המספק להם ביטחון כלכלי
ומקצועי, ועם זאת - הובלה חלוצית של השירות
לשינוי משמעותי.
כדי לעמוד על כשירותו התרבותית של הארגון,
רצוי לברר, באמצעות השאלות הבאות וכדוגמתן,
אם הצוות המקצועי מצליח לתרגם את כוונותיו
הטובות למעשים רגישי תרבות המובילים לשילוב
ולקבלה של יחידים וקבוצות מתרבויות אחרות.
כדי שאנשי מקצוע יהיו רגישי
תרבות, עליהם לעשות בירור
נוקב של תהליכי הבניית הידע
ומיצוב המקצוע
: כשירות תרבותית
פיתוח ארגונים כשירי תרבות
ק
) היא הרכב של ידע
cultural competence
(
ומיומנויות שאנשי המקצוע והארגון נדרשים לפתח
כדי להעניק שירות אפקטיבי ללקוחות מתרבויות
). אדם בעל
Lum
, 1999;
Raheim
, 2002(
שונות
כשירות תרבותית הוא אדם שהגיע לרמה מתקדמת
לקראת היותו אדם בין-תרבותי המאופיין בפתיחות
למחשבות, לרגשות ולהתנהגויות שאינן מוכרות לו
מתרבותו, והוא משתדל למצוא את המאחד בין
.)
Grant & Ladson
-
Billings
, 1997(
בני האדם
בעוד השיח על כשירות תרבותית מתעצם ומתפתח
), אחדים משירותי
NASW
, 2007
(ראו לדוגמה
האנוש מקבעים בפועל הייררכייה חברתית