59 / 64
מהשטח
מהשטח
59
2010
אוגוסט
עט השדה
מלווה צעיר:
כן.
פונה:
לפני חודש טיילתי עם שני חבריי ואז ראיתי
בקבוק שבור לפיסות. לקחתי פיסה אחת כדי
לסרוט אותי ואחד החברים שלי תפס אותי
כדי שאני לא אעשה את זה ונלחמנו כמה
דקות בכך שהוא מנסה לקחת לי את הפיסה
הזאת, ואז הוא הצמיד אותי אליו כדי לנסות
לקחת את זה ואני די נהניתי מזה, מההצמדה.
מלווה צעיר:
זה החבר הזה שלך שאתה דלוק עליו?
פונה:
ן.
כ
מלווה צעיר:
אחלה, אבל קצת לא אהבתי את הסיבה
שבגללה הוא הצמיד אותו אליך...
למה בעצם אתה עושה את זה בכלל?
פונה:
כי ממש רע לי.
מלווה צעיר:
אבל ככה אתה עושה לעצמך עוד יותר רע...
כאילו, זה ממש כואב...
פונה:
כשאני חותך את עצמי זה מרגיע ומשכיח
את הצרות שלי ובסופו של דבר שוכחים
מהכאב.
מלווה צעיר:
והיה לך אז כל כך רע שהיית צריך לעשות את
זה ליד חברים שלך?
פונה:
כן, אבל זה רק אחת הסיבות שלי. השנייה היא
שאני רוצה 'צומי' כי אף אחד לא מסוגל לתת
לי את מה שאני באמת צריך.
תמיכה בתומכים
תוכני השיחות בין בני הנוער למל"צים מורכבים.
הם מכילים סודות, פגיעה עצמית, לעִתים שנאה
עצמית ופחדים כמוסים. הקושי של המל"צים,
הצעירים בעצמם, הוא שעליהם לסייע לבני נוער
בני גילם כמעט בתהליכים שאולי הם עצמם לא
הספיקו להשלים.
כדי לסייע למל"צים למלא את תפקידם בצורה
המיטבית, להתפתח ולצמוח, לחדש כוחות
ו"לאוורר" תחושות ורגשות, הוקם צוות התמיכה
וההובלה של הפרויקט, והוא מספק למתנדבים
הדרכה פרטנית וקבוצת העשרה (הדרכת עמיתים
בשילוב עם הכשרה שנתית). במפגשים אלו
המתנדבים משתתפים בסדנאות הכשרה והעשרה
ובסימולציות של שיחות, והם רוכשים כלים
להתמודדות עם מצבי חירום (כגון איום בפגיעה
עצמית ואובדנות ועד חיתוך עצמי ושתייה).
עבודה סוציאלית קהילתית
בשנות האלפיים
פרויקט זה מגלם התחדשות של המודלים
הקיימים וכן מודלים חדשניים להענקת תמיכה
וייעוץ בשנות האלפיים. הפרויקט משלב שימוש
בכל הכלים הזמינים והאהובים על בני הנוער בד
בבד עם יצירת מרחב בטוח לקבלת סיוע ברשת.
זמינות האינטרנט והבנת צרכיו הייחודיים של
הנוער וצורכי הקהילה הן שילוב מנצח - זמינות,
אנונימיות וירטואלית ומענה ממוקד וישיר "בגובה
העיניים". מאז הוקם הפרויקט הוא צובר תאוצה,
ומספר הפונים אליו מוכפל כמעט בכל שנה.
אחוזים מהפניות הפכו לקשרי סיוע אשר
60-
כ
נמשכו שבועות מספר ואף חודשים.
קישור אחרון למציאות
כואבת
זעקו
2009
בחודש אוגוסט
כותרות העיתונים את כאב
הפיגוע ב"בר נוער", שם
מצאו את מותם ניר כץ וליז
טרבושי ז"ל ויותר מעשרה
בני נוער נפצעו. כאב
הפגיעה היה רב בעיקר
מפני שהיא נעשתה בלב
לִבה של הקהילה, "בר
נוער", המקום שבני נוער
מגיעים אליו מדי שבת
בהיחבא - כדי למצוא
קבוצת שווים, לשחק
משחקי קופסה ולדבר פנים
אל פנים עם מי שחווה את
השונות בדיוק כמוהם.
הפיגוע הציף את הפרויקט בפניות
של בני נוער הפוחדים יותר מאי
פעם לצאת מן הארון מחשש לפגיעה,
בייחוד כשהנטייה המינית ההומוסקסואלית
הפכה לנושא שיחה תכוף שחשף דעות קדומות
ואמירות פוגעניות. בקרב מי שמחפש אישורים
וחיזוקים אמירות מעין אלו שימשו הוכחה לקשיים
הכרוכים ביציאה מן הארון.
בקרב קבוצת המתנדבים היה אפשר לראות
כמה רב הקושי שנבע מכך שהם עודדו בני נוער
לבקר במקום, להכיר בני נוער אחרים ולגשש
את צעדיהם הראשונים ביציאה מן האפלה לאור
גדול - והנה במובנים רבים התנפץ האור הזה
כבועה והמציאות טפחה על פנינו. המתנדבים
העלו במפגשי ההדרכה רגשות אשם כבדים על
שהבטיחו ביטחון ואנונימיות ולא יכלו לקיים.
אנו מלאי תקווה כי בעתיד נהיו כולנו מלאי אור,
ביטחון וקבלה, והחשש מפגיעה על רקע נטייה
להט"בית יהיה בחזקת סיוט רחוק השייך לעבר.
הפניות ורשימה
ביבליוגרפית מלאה
למאמר זה ניתן למצוא
באתר אשלים
www . ashalim . org . il