51 / 148
לעיגול פינות, ומקום שיש הצדקה לקבל
תלונה, יש לעשות כן.
הצער שלי הוא בעיקר על כך שארגון הפ
־
רקליטים לא לקח את ידי המושטת ולא איפ
־
שר לי לעשות את המסע בארץ כדי להיפגש
עם הפרקליטים ולהסביר להם שזה לא כצע
־
קתה. הפרקליטים ניזונים מחלקי מידע, מע
־
דויות שמיעה שחלקן מעוותות, ולכן הנצי
־
בות הפכה בעיניהם לגוף דמוני מאוד.
אגב, הפרקליטים לא משתפים פעולה
מהיום הראשון. ביום 31.21.5, עוד לפני
שאושר מינויי על ידי הממשלה, הם הוציאו
מכתב והצהירו כי הם לא מתכוונים לשתף
פעולה עם הגוף הזה, אבל רק ביום 41.9.8
הם הכריזו על סכסוך עבודה. כלומר עד
להכרזה על סכסוך עבודה הם לא שית
־
פו פעולה בלי שום בסיס חוקי. ובכל זאת,
אף אחד לא נקט נגדם שום צעד בתקופה
הזאת. מכיוון שלא באתי עם אג'נדה לוח
־
מנית, לא עשיתי עניין מהסיפור הזה.
אתם עובדים בשיתוף פעולה עם פר
־
קליטי המחוזות ועם הנהלת הפרקליטות?
בהחלט, אנחנו גם מיידעים את פרקליט
המדינה ואת פרקליטי המחוזות בתוכנית
הביקורת שלנו. אגב, מיד לאחר תחילת
הביקורת באחת הפרקליטויות, התברר
לצוות שלי שיחידת הניהול של פרקליטות
המדינה התחילה ביקורת פנימית באותו
נושא. הצוות חזר נרעש. אמרתי: "מצוין,
הרי המטרה שלנו היא לא להשיג אותם
אלא לתקן, ואם בעקבות ביקור שלנו מת
־
חיל תהליך של תיקון - עשינו את שלנו".
התקופה הקצרה של פעילות הנציבות
כבר הביאה לשינויים ולשיפורים. מרבית
פרקליטי המחוז כבר מאמצים שינויים תוך
כדי הליך הביקורת. ייאמר לזכותם כי ברגע
שראו תוך כדי ביקורת שלנו שיש כשל, הם
מיד התחילו בתיקון בלי לחכות לדו"ח. אני
מסירה בפניהם את הכובע בעניין הזה.
האם לדעתך הנהלת הפרקליטות ופר
־
קליט המדינה עושים מספיק לסיים את
הסכסוך הזה?
הסבלנות והזמן שהם השקיעו בניסיון
לסיים את הסכסוך ראויה להערצה. הם
עבדו עם ארגון הפרקליטים שעות על גבי
שעות. אגב, גם היועץ המשפטי לממשלה
ישב איתם כמה פעמים שעות ארוכות.
בכל הקשור לטענות הפרקליטים את
יכולה לומר שאת, היועץ המשפטי לממשלה
ופרקליט המדינה רואים עין בעין?
לא יודעת להגיד ברזולוציה הזאת.
אבל בגישה הכללית?
שלושתנו חושבים שצריכה להיות ביקו
־
רת פרטנית, אבל לכל אחד יש הגישה שלו
לעניין.
"וינשטיין ידע שאני לא יס־מן"
מה עמדתך על העובדה שהיועץ המשפ
־
טי לממשלה נמצא מחוץ לטווח הביקורת?
כפי שאמרתי, מבחינתי החיים התחילו
ביום שנחתם מסמך העקרונות. לפי המ
־
סמך, היועץ המשפטי לממשלה בתפקידו
כראש התביעה הכללית לא נתון לביקורת
על החלטותיו, ואני מקבלת את זה.
אבל אחת הטענות בהקשר הזה היא
שהרקע להקמת הנציבות היה תיקים בעלי
פרופיל ציבורי גבוה כגון רמון, קצב ואול
־
מרט, שבהם מקבל ההחלטות היה היועץ
המשפטי לממשלה, ובסופו של דבר דווקא
הוא אינו נתון לביקורת.
זה המצב הנתון. אם בחוק יוגדר שאצט
־
רך לבדוק גם את התנהלות היועץ המשפטי
לממשלה, כך אעשה.
אפרופו יועץ, החברות בינך ובין יהודה
וינשטיין הייתה שיקול מבחינתך בהחלטה
להגיע לנציבות?
בהחלט לא. הוא נכח בדיון אבל לא הש
־
תתף בו. מה שכן, הוא ידע שאם אבחר,
אהיה עצמאית לחלוטין. הוא לא בחר יס־
מן, והוא ידע את זה.
"מסע ההפחדה
שנעשה והדמוניזציה
שנעשית לנציבות
גורמים לנזק
פסיכולוגי מיותר".
גרסטל בכניסה
ללשכתה
51
׀
עורך הדין
אפריל 5102