68 / 148
לחיות בשקט ובשלווה.
האם תיקון 311 לחוק העונשין בעניין
הבניית שיקול הדעת עזר בעניין הזה?
מדובר בתיקון חדש יחסית, וצריך פרס
־
פקטיבה יותר ארוכה לשפוט אותו. בעיניי
תפקידו של התיקון הזה בראש ובראשונה
הוא להביא לאחידות בענישה, לא להחמיר
את הענישה.
מה הכלים המרכזיים במלחמה בשחי
מ
תות הציבורית?
לא צריך להסתפק רק בצד הפלילי אלא
לחשוב על רגולציה ועל חקיקה שתמנע כל
מיני תופעות. הדוגמה הידועה היא העמדה
שלנו בנושא השעיית ראשי עיריות העומ
־
דים לדין ומתנהלים נגדם כתבי אישום אף
שהם לא הורשעו. בעבר היו אישים כאלה
ממשיכים לכהן בתפקידם כדבר שבשגרה,
וזו הייתה פגיעה קשה באמון הציבור. במ
־
סגרת התיק של צבי בר הבענו עמדה בדבר
הבעייתיות שבעניין. שם בית המשפט לא
ממש נדרש לזה, אבל בתיקים שנדונו לאחר
מכן הוא קיבל את עמדתנו והורה על סיום
כהונת ראשי העיריות. בעקבות זאת חוקקה
הכנסת חוק חשוב מאוד, שכבר נעשה בו
שימוש, המאפשר להשעות ראשי עיריות
שמוגש נגדם כתב אישום.
אנחנו בתקופת בחירות. מה בדבר חברי
כנסת שהורשעו בעבירות שיש עימן קלון
ובתום שבע שנים חוזרים לכנסת אחרי
שריצו את עונשם?
שבע שנים הן זמן רב. אנחנו לא מוציאים
להורג פה. השאלה אם די בשבע שנים היא
שאלה משפטית וגם שאלה ציבורית, ובש
־
ביל זה יש כנסת, ואני שמח שהיא נותנת
את דעתה על הדברים האלה.
השאלה היא איך זה מצטייר בעיני הצי
מ
בור.
לא הכל נגזר על פי נורמות משפטיות,
ולא הייתי רוצה שהכל ייגזר על פי נורמות
משפטיות. יש נורמות משפטיות וטוב שכך,
ומעבר לזה גם הציבור צריך להשפיע ולתת
את דעתו. אי אפשר לסדר את הכל בחוק.
לכן גם אם חלפו שבע השנים הקבועות
בחוק, הציבור עדיין צריך לשקול אם אלה
האנשים שהוא רוצה שייצגו אותו בכנסת.
זו שאלה ציבורית.
לאחרונה אנחנו עדים לתופעות מת
מ
גברות של אלימות על רקע לאומני
ואידאולוגי.
בעיניי זאת אחת התופעות הקשות המ
־
סכנות את החברה, משום שהאלימות על
רקע לאומני ואידאולוגי הן כמו מעגלים
שהולכים ומתפשטים. אם לא נלחמים בהן,
הן יכולות לצאת משליטה.
מצד שני, אנחנו חיים במדינה שחופש
הביטוי הוא אחד מעקרונות היסוד שלה,
וטוב שכך. לכן צריך להיזהר מאוד בעבירות
ביטוי על רקע אידאולוגי. לא בכדי בעבירות
העיקריות בתחום הזה - הסתה לאלימות,
הסתה לגזענות, המרדה - לא פותחים בח
־
קירה אלא באישור דרג בכיר מאוד בפרק
־
ליטות המדינה, ובשביל להגיש כתב אישום
בגין הסתה לאלימות והסתה לגזענות צריך
אישור של היועמ"ש עצמו, וזו סמכות שלא
הואצלה.
מאות תיקים נפתחים בשנה בנושא הזה,
שהוא גם פופולרי מאוד - כל אחד אוהב
להגיש תלונה נגד הצד השני למפה. עם זאת
חייבים להילחם בתופעות הקשות. בעק
־
בות התופעות החברתיות של גזענות משני
הצדדים שפרצו במבצע צוק איתן, הכרזנו
על זה שוב כיעד חשוב ביותר, נפתחו עש
־
רות רבות של חקירות וכבר הוגשו כמה
כתבי אישום כבדי משקל על הסתה. מדובר
במאבק כמעט סיזיפי, אבל אסור להירתע.
זה באמת בנפשנו.
"אנחנו עיוורי צבעים"
בהקשר הזה, לא סוד שהיו מתקפות נגדך
מצד גורמי ימין בשנים האחרונות. איך
אתה מרגיש כלפי זה ברמה האישית?
אדם שבא לתפקידים בכירים במערכת
הציבורית ובוודאי במערכת אכיפת החוק
צריך להיות מוכן לספוג התקפות. פרקלי
־
"המצב שבו אדם מורשע
בעבירה עם קלון ואנשים
ממשיכים כאילו כלום הוא לא
סביר. זה מראה שהחברה לא
באמת מוקיעה שחיתות, וחברה
שלא באמת מוקיעה שחיתות
אלא מגלה הבנה שלא תתפלא
שיש בה יותר שחיתות"
על פרשת הולילנד: "אם
אדם נתן שוחד במיליונים
רבים של שקלים ללא מעט
אנשים במשך שנים ומקבל
עונש של שלוש וחצי שנות
מאסר, ואחר מקבל עונש של
שלוש שנים, אין ביטוי לחומרת
המעשים. לכן הגשנו ערעור"
ינואר 5102
עורך הדין
׀
68
הראיון
עם פרקליט המדינה שי ניצן
"החברה לא מוקיעה..."