ת
פרקליטי
המדינה
לדורותיהם
חיים כהן
1948-1949
דורית ביניש
1989-1995
יונה בלטמן
1982-1988
ארווין שימרון
1950-1953
עדנה ארבל
1996-2004
קולין גילון
1953-1961
ערן שנדר
2004-2007
צבי בר־ניב
1962-1969
משה לדור
2007-2013
גבריאל בך
1969-1982
שי ניצן
2013-
טת המדינה לשעבר עדנה ארבל אמרה פעם
משפט שאני אוהב לצטט: "לא פלא שכל כך
הרבה מתקיפים אותנו - כי הפרקליטות לא
מחלקת פרחים, היא מחלקת כתבי אישום".
אז ברור שמתקיפים אותנו. מובן שהמת
־
קיפים צריכים להיזהר ולא לגלוש מעבר
לביקורת הוגנת וסבירה, אבל אנחנו מבינים
שאלה החיים. באופן אישי לא אגיד שאני
נהנה מההתקפות, אבל אני שלם עם עצמי
לגמרי.
אגב, במשך שנותיי בפרקליטות תקפו
אותי גם מן השמאל וגם מן הימין. בעבר
תקפו אותי בטענה שיש לי דעות ימניות,
בתקופה שהופעתי בהרבה מאוד תיקים
ביטחוניים והגנתי על תיקים כגון מדיניות
הסיכול הממוקד, הפעלת אמצעי לחץ פיזי
בחקירה על ידי שב"כ, נוהל שכן ומעצרים
מינהליים. בעבר אמרו שאני עושה דברו של
השלטון ותקפו אותי על איזה מין דברים
אני מסכים להגן. קיבלתי את זה באהבה
כי האמנתי בצדקת דרכי. לאחר מכן תקפו
אותי מן הימין בטענה שאני פוגע באנשי
ימין. כמו שאומרים, אם מתקיפים אותך גם
מפה וגם מפה, כנראה אתה בסדר.
אני, כמו כל הפרקליטים, עיוור צבעים
בעבודתי. כך אנחנו אמורים לפעול. אני לא
מסתכל לא על דתו של אדם, לא על מוצאו
הלאומי, לא על השקפותיו הפוליטיות. זה
לא מעניין אותי כהוא זה. הדבר היחיד שאני
בוחן הוא אם יש ראיות לביצוע עבירה או
אין ראיות, מה מדיניות ההעמדה לדין ואם
יש עניין לציבור או אין עניין לציבור בהע
־
מדה לדין. כשאני מגיע למסקנה שיש ראיות
ויש עניין לציבור, אני מגיש כתב אישום. כך
עשיתי בעבר, כך אני עושה גם היום. ואם
אתה שלם עם עצמך, עם כל השאר אפשר
להסתדר.
לאחרונה ניתנה הכרעת דין בבית משפט
השלום בכפר סבא בתיק של אורי ברעם,
שהפיץ סרטון הקורא לרצוח אותך. הוא
הורשע אמנם, אבל בית המשפט קיבל את
טענתו לאכיפה בררנית ומתח ביקורת על
המדיניות המפלה של הפרקליטות. אם
ברמה הציבורית אפשר לומר שהיו טענות
נגד הפרקליטות מכיוונים שונים, כעת זו
כבר לא רק טענה ציבורית.
קודם כל, לא נגעתי בתיק הזה משום
שאני מעורב בו. אכן קראתי את הכרעת
הדין, וראיתי שטענת האכיפה הבררנית
התקבלה על סמך עיון בארבע החלטות של
הפרקליטות, אבל משום שאני נוגע בדבר
אין לי שום כוונה להגיב עליה ישירות.
במישור העקרוני אני יכול להגיד שהטענה
של אכיפה בררנית כביכול של הפרקליטות
בנושא של עבריינות אידאולוגית עלתה
בשנים האחרונות שוב ושוב לפני בתי
המשפט ונדחתה שוב ושוב, לרבות בכמה
פסקי דין של המחוזי. יש דוגמאות של תי
־
קים אחרים שבהם בדקו עשרות רבות של
החלטות של הפרקליטות ודחו את הטענה.
אותן החלטות היו מבוססות על "מחקרי
עומק" של מדיניות הפרקליטות. אני גאה
מאוד במשמעות של אותן החלטות, והד
־
ברים מדברים בעד עצמם.
גם אם מדובר בהחלטה בודדת וחרי
מ
גה, אתה ודאי מבין שהכרעת הדין בעניין
69
׀
עורך הדין
ינואר 5102