67 / 148
מוקיעה שחיתות, וחברה שלא באמת מו
־
קיעה שחיתות אלא מגלה הבנה - שלא
תתפלא שיש בה יותר שחיתות.
בהקשר הזה, אתם מרוצים מפסק הדין
בפרשת הולילנד?
אני חושב שפסק הדין גרם לטלטלה
משום שזו פרשה ענקית ורחבת היקף. הש
־
חיתות, כך נקבע בפסק הדין, הגיעה עמוק
במישורים שונים. למרות שנגזרו בה עו
־
נשים ראויים על רוב המורשעים, המדינה
החליטה - אני החלטתי בעצם, כמובן לפי
המלצות - להגיש ערעור על קולת עונשם
של שני נותני השוחד המרכזיים; אם אדם
שנתן שוחד במיליונים רבים של שקלים
ללא מעט אנשים במשך שנים מקבל עונש
של שלוש וחצי שנות מאסר, ואחר מקבל
עונש של שלוש שנים, אין בכך ביטוי לחו
־
מרת המעשים. לכן הגשנו ערעור אשר תלוי
ועומד, וזו תמצית נימוקיו. תפקידנו בהק
־
שר של ענישה הוא לבקש החמרה במקרים
המתאימים, וצריך להעלות את רמת הע
־
נישה כחלק מהמאבק בתופעות השחיתות
הציבורית.
"האלימות ברחוב טורדת את שנתי"
יעדים נוספים?
יעד אחר שטורד את שנתי הוא עבירות
האלימות הקשות ברחוב. העובדה שאדם
לא יכול לרדת מהבית בביטחון מלא אלא
צריך לחשוש נוראה בעיניי. כל אחד מאיתנו,
לפני שהוא פרקליט או שוטר או עורך דין,
הוא אזרח שיש לו משפחה וילדים, וצריך
להילחם בתופעה הזאת. תת־תרבות הס
־
כין ותת־תרבות האלה הן תופעות קשות.
כולם אומרים את זה וטוב שכולם אומרים
את זה, אבל צריך בכל זאת להילחם. ואנ
־
חנו נלחמים על ידי מאבק מתמיד להעלאת
רמת הענישה באמצעות הגשת ערעורים על
קולת העונש במקרים לא מעטים.
צריכים לשים שלט מול כל שופט שדן
בעניינים פליליים ובו אמרת חז"ל: "כל המ
־
רחם על אכזרים, סופו שיתאכזר לרחמנים".
נכון שתמיד יש נסיבות אישיות וצריך לה
־
תחשב בהן, אבל באופן מידתי. בסופו של
דבר צריך לזכור שיש כאן חברה שזכאית
"אני רוצה למשוך
לפרקליטות אוכלוסיות
מיעוטים. חשוב לי
שאנשים ידעו כי
הפרקליטות היא גם
שלהם". ניצן
67
׀
עורך הדין
ינואר 5102