אדר ב׳ תשע"ד
17
תיק נתפש היום כאירוע של כיף וחוויה".
עד כה התקיימו שלושה ימים ללא תיק. הראשון
התקיים בחודש חשוון והוקדש לנושא המים.
בכיתות הנמוכות הדגימו כוח צנטריפוגלי
בעזרת ניסוי. "התלמידים יצאו לחצר עם
כוסות מלאות במים שחוברו לחוט וסובבו
אותן. המים לא נשפכו והם למדו שהרעיון
מיושם במכונת כביסה ובמייבש חסה. בכיתות
הגבוהות דיברנו על דברים יוצאי דופן – מים
אפורים וגשם חומצי".
היום ללא תיק השני התקיים בחנוכה והוקדש
לחקר סביבונים, והיום השלישי התקיים שבוע
לפני ט"ו בשבט והוקדש לעולם הצומח. בין
השאר, הילדים השתתפו בחידונים שהותאמו
לגילם, צפו בסרטונים שהציגו תופעות
מעניינות בעולם הצומח, כמו צמחים טורפים,
וערכו ניסויים שונים. למשל, ניסוי בעלים
של כרוב אדום לזיהוי חומצה ובסיס, וניסוי
בפירות יבשים.
"יומיים לפני הפעילות הכנסנו צימוק ושזיף
ים
ַ
למים וראינו מה קורה להם. ראינו שמ
הם מצע לחיידקים ופטריות ודיברנו על
ייבוש, שהייתה שיטת שימור בעידן של
טרום מקררים. כשמייבשים אפשר להשמיש
את המוצר למספר שנים", אומרת עוקשי
ומסבירה: "המחשבה היא להראות שנושא
המדעים מצוי לא רק בספרי הלימוד אלא
מתקיים בכל שעה בכל תחום – דת, מצוות,
מוסיקה ומתמטיקה. אנחנו רוצים להראות
שהמדע הוא בסיס להבנת העולם. בעניין זה
אנחנו הולכים בעקבות הרמב"ם, שבהקדמה
שלו ל'מורה נבוכים' כתב שהתנאי להבנת
סודות התורה הוא ידיעות בתחום המדעים".
לימודי מדעים מתקיימים במסגרות נוספות:
קבוצה נבחרת של תלמידי כיתות ד' עובדת
על תוכנית חקר, חלק מתלמידי כיתות ה'-
ו' לומדים מדעים במסגרת תוכנית מצוינות
0002. תלמידי כיתות ד' מקבלים העשרה
מעבר לחומר הנלמד בכיתה, בעבודה עצמית
לפי בחירתם, בעזרת הנחיות הנשלחות על
ידי המורה למייל של ההורים, דבר שיוצר גם
מעורבות הורית בפרויקט.
אחת התלמידות למשל, בחרה לקרוא את
הספר "מנהרת הזמן" והיא חוקרת את נושא
הזמן. היא תעשה הבחנה בין זמן טבעי
למלאכותי ותחקור את המצאת השעון.
נוסף על כתיבת החומרים ותכנון הפעילויות
מעבירה עוקשי סדנאות למורי בית הספר
שאינם מורים למדעים, ואמורים להעביר את
הפעילויות המדעיות.
עוקשי, שמעידה על עצמה כי היא צאצאית של
החת"ם סופר, נמשכה למדעים כבר בגיל צעיר.
"בכיתה ג' הייתי תלמידה קטנה ומשועממת
אבל הייתה לי מורה שהבינה ללבי והציעה לי
לעשות מחברת על בעלי חיים. שם זה נבט".
בהמשך, היא למדה במגמה ביולוגית ב"גבעת
וושינגטון", הוראת מדעים בסמינר תלפיות
ועשתה תואר ראשון ושני באוניברסיטת בר
אילן בחינוך ובפילוסופיה יהודית. כמו כן
עברה קורס בן שנתיים במכון וייצמן להוראת
מדעים למחוננים ומצטיינים וקידום מצוינות
בית ספרית. היא עובדת בבית הספר בר אילן
למעלה מ-03 שנה.
"היה לי מרצה שאני חייבת לו הרבה". אומרת
עוקשי, "הייתה לי מחשבה מפוזרת וחשבתי
שזה לא בסדר, אבל ד"ר רפי אהרונסון מבית
הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן נתן
לי לגיטימציה לחשיבה המתפזרת להרבה
תחומים וליכולת לאגד אותם בחזרה. משם
פרצתי".
העיסוק במדעים משתלב בתפישת העולם
האמונית שלה: "אנו מאמינים באמונה שלמה
שהקב"ה ברא את העולם ואני, הקטנה, רוצה
להראות את נפלאות הבריאה לחבב את
הבריאה והכול מתוך אמונה שלמה". לדבריה,
היא הצליחה לחבב את תחום המדעים על
התלמידים כשהסבירה להם שאין בו תשובות
מוחלטות, בניגוד למקצועות אחרים. "לכן
מקצוע המדעים לא מאיים על התלמידים כי
אין בו תשובה נכונה או לא נכונה. כל דבר הוא
בבדיקה עד שהוכח אחרת".
לא פוחד משאלות
הרב ניר מליחי, רב בית הספר, מצדד בחיזוק
לימודי המדעים. "זה דבר נפלא לחשוף ילדים
לכל מה שהם רואים ולא מבינים מאיפה
הגיע", הוא אומר, "צריך לאתגר אותם לרצות
לדעת, ולא להשאירם בארבע אמות של
תמימות".
לתפישתו אין סתירה בין המדעים לתורה. הוא
מודע לכך שלימוד מדעים עלול לעורר שאלות
אפיקורסיות. "אנחנו לא פוחדים משאלות.
מוטב שישאלו אותן כאן, בבית הספר ולא
במקום אחר. אני עצמי מעלה את השאלות
האפיקורסיות על מנת שיידעו שהרב שלהם
דיבר איתם על זה".
מנהל בית הספר, זאב
רץ (מימין): "הרמב"ם
כבר אמר שאי אפשר
לעצור את המוח
מלשאול שאלות.
לא נעצור את הילד
מלשאול אבל נכוון
אותו. קודם כל נשריש
בילדים יראת שמים
וברגע שיגיעו לאמונה
צרופה, ממילא לא
תתעורר שאלה
אפיקורסית"
