אדר ב׳ תשע"ד
8
היא התנכרות יוצאי קהילות המזרח למסורות
הייחודיות להם. רבים מיוצאי קהילות אלה
המשיכו לנהוג כפי שנהגו בארצות המוצא,
וכשהרב עובדיה פסק אחרת, הם קיבלו את
פסיקתו ואז נוצר נתק בין הצעירים לזקנים.
"ידוע לי על מריבות שבהן הצעירים שנהגו
לפי פסיקת הרב עובדיה זלזלו בהורים והיו
אומרים לזקנים שאינם נוהגים כהלכה היות
ש'לא היו לכם שם גדולי תורה'". חשיפת
המקורות ההלכתיים הייחודיים של יהדות
צפון אפריקה, ועבודת המחקר אותה הוא
מוביל באה, לדברי הרב טולידאנו, לשים קץ
לנתק הזה בין אבות לבנים.
מחקרי ההלכה של יהדות צפון אפריקה
שמנהל הרב טולידנו מתבססים על כתביהם
של חכמי צפון אפריקה, שרבים מה לא נדפסו
ולא הופצו. מתברר כי בספריה הלאומית
בירושלים השתמרו הרבה כתבי יד של חכמי
צפון אפריקה, ובשנים האחרונות פועל הרב
טולידאנו להוצאתם לאור. בכתבי יד אלה
הוא מצא לא מעט הוכחות לכך שבפסיקותיו
של הרב עובדיה נפלו טעויות בקשר למנהגי
יהדות צפון אפריקה. מדובר בהלכות בתחומי
חיים מרכזיים כגון הלכות תפילין, הלכות
קריאת שמע, הלכות קריאת התורה, הלכות
ברכות, הלכות שבת ועוד.
כדוגמה מביא הרב טולידאנו את הפסיקה
בנוגע לברכה על ההלל בראש חודש. ב"ילקוט
יוסף" שהוא סיכום פסקיו של הרב עובדיה,
נכתב כי "מנהג האשכנזים לברך לקרוא את
ההלל, אך הספרדים מנהגם פשוט כדעת
הרמב"ם שלא לברך על ההלל בראש חודש,
ואין לשנות מן המנהג", ובכך הוא הסתמך על
דברי הרב יוסף קארו שכתב שיש המברכים
על ההלל בראש חודש, אבל דעת הרמב"ם היא
שאין מברכים ובארץ ישראל נהגו כמותו.
הרב טולידאנו טוען כי מדובר בטעות של
ממש, היות שרוב מכריע של קהילות צפון
אפריקה וקהילות המזרח כמו תורכיה, סוריה
ועירק לא נהגו לפי הרמב"ם, והמנהג היה אכן
לברך על ההלל בראש חודש. העדויות לנושא
זה, כך טוען הרב טולידנו, הן מוצקות ביותר,
ואפילו יש עדויות לכך שגם בארץ ישראל
היו קהילות שבהן היו מברכים על ההלל, לא
כדעת הרמב"ם אלא כפי שהיה נהוג בכל עדות
ישראל לפני הרמב"ם, להוציא ארץ ישראל
בית כנסת "שמש ומגן"
בשכונת רמות בירושלים,
בה משמש פרופ’ טולידאנו
כרב הקהילה
"התרבות המערבית
היא תרבות של
שבר, של חלוקה ושל
מחלוקת. יוצאי צפון
אפריקה גדלו בתרבות
אחרת. תרבות שבה
היה מקום לחוויה,
לרגש. אני עצמי
נתקלתי בארץ בגישה
יבשה להלכה, אבל
בספריו של הרב קוק
מצאתי מסר אחר,
מהפכני ומרענן"
