אדר ב׳ תשע"ד
6
ה
רב פרופסור שלמה טולידאנו נולד
במכּנס שבמרוקו בשנת 2491
בעיצומה של מלחמת העולם השנייה,
למשפחה המתייחסת למגורשי ספרד. אבי
המשפחה עבד בבית דפוס צרפתי במשך 52
שנה, וכשמרוקו נמצאה תחת שלטון וישי,
גורש האב מעבודתו והחל לעסוק בהנחלת
הלשון העברית לכל בני הקהילה.
הבן שלמה החל את לימודיו בתלמוד תורה
והמשיך בבית הספר היסודי היהודי של רשת
אליאנס. לאחר מכן למד בבית הספר התיכון
אקול נורמל של רשת אליאנס, סיים בגרות
במגמה מתמטית ויצא ללמוד מתמטיקה
ופיזיקה בפריז.
בתקופת לימודיו שם הכיר את אשתו
הישראלית, שושנה לבית חליווה, השניים
נישאו בישראל ושבו לפריז. שלמה טולידאנו
סיים תואר שני במתמטיקה אבל לאחר שהחל
בלימודי דוקטוראט התגבר בו הרצון לעלות
לארץ. כשהוצעה לו עבודה במפעל מנועי בית
שמש, שמח על ההצעה והגיע לכאן, עבד שנה
במפעל ומשם עבר לאוניברסיטה העברית.
טולידאנו סיים תואר שני בסטטיסטיקה
ושימש במשך כשלושים שנה כיועץ ראשי
במתודולוגיה סטטיסטית ובתוכנה סטטיסטית
במרכז החישובים של האוניברסיטה העברית.
תוכנה לניתוח נתונים שכתב נמצאת בשימוש
בכל העולם.
במקביל התמסר טולידאנו ללימודים תורניים,
סיים לימודי תואר שלישי בתלמוד והוסמך
לרבנות על ידי הרב הראשי לישראל הראשון
לציון הרב מרדכי אליהו זצ״ל. בעשור האחרון
כיהן כראש החוג לתורה שבעל פה ומחשבת
ישראל במכללת ליפשיץ לחינוך.
לימודי מדעים ולימודים
תורניים
השילוב בין לימודי מדעים ולימודים תורניים
שאותו מקיים טולידאנו לאורך חייו, אופייני
לדבריו לתרבותה של יהדות ספרד. הדוגמה
הקלאסית לעניין זה היא דמותו של הרמב"ם,
שהיה איש אשכולות וחשב שמדע ותורה אינם
קטבים מנוגדים. בספרו "דבור ומחשבה"
העוסק ב"מורה נבוכים", מביא טולידאנו את
דברי הרמב"ם המרמזים על אמונתו בדבר
קיומה של מסורת עתיקה שלפיה לעם ישראל
היה ידע מדעי שקדם לידע שבידי הגויים, אך
הוא אבד.
"הרמב"ם, שהיה בקיא במתמטיקה, אסט
ב
רונומיה, גיאומטריה טריגונומטריה ורפואה,
לא היה יחיד מבחינה זו" אומר טולידאנו ומ
ב
ביא כדוגמה את המהר"ל מפראג, יליד פולין
שחי בה בין המאה השש עשרה למאה השבע
עשרה, וכיהן מדי פעם כרבהּ של העיר פראג.
שם נרקמו סביבו הסיפורים על עיסוקו בקבלה
מעשית וביצירת הגולם מפראג. המהר"ל דחה
את הדעות של חכמים בני זמנו, לפיהן חז"ל
לא הבינו במדעים, עסק בעצמו במדעים והיה
מקורב לאסטרונומים בני זמנו, יוהנס קפלר
וטיכו ברהה. תלמידו של המהר"ל, דוד גנץ,
עבד במצפה הכוכבים של טיכו ברהה.
דוגמה אחרת שמביא טולידאנו לשילוב בין
העולם התורני למדע שאובה מספר החינוך של
ר' יהודה בן שמואל אבן עבאס, מחכמי פאס,
בו המליץ ללמד ילדים תורה, משנה ותלמוד
אך גם רפואה, אסטרונומיה ומתמטיקה "וכל
זאת בלי שהוא קרא לזה לימודי חול".
תפישתו של טולידאנו לעניין האחדות בין מדע
ותורה דומה, כך הוא מסביר, לזו של הרב קוק.
בספרו העוסק ב"אורות הקודש" של הרב קוק,
הוא בוחן את הגישה של אחדות השכל והרגש
שפיתח הרב קוק, וטוען כי התנגדותו של הרב
קוק לפיצול בין רגש לשכל נבעה מתפישתו
בדבר אחדות המציאות המשקפת את אחדות
הבורא.
"התרבות המערבית היא תרבות של שבר, של
חלוקה ושל מחלוקת. יוצאי צפון אפריקה גדלו
בתרבות אחרת. תרבות שבה היה מקום לחוויה,
לרגש. אני עצמי נתקלתי בארץ בגישה יבשה
להלכה, אבל בספריו של הרב קוק מצאתי מסר
אחר, מהפכני ומרענן" אומר הרב טולידאנו
ומסביר כי הרב קוק נשען על תפישתו של
ה, מחכמי ספרד במאה
ָ
קוּד
ַ
ן פּ
ְ
י אבּ
ַ
י
ְ
רבי בּח
הי"א, שעמד על תופעת "התייבשות הלבבות"
שבזמנו נראה היה כי היא הולכת ומשתלטת
קודה הגדיר את
ַ
על המחשבה התורנית. פּ
הניגוד שבין "חובות הלבבות" – קיום מצוות
מתוך אמונה ורגש לבין "חובות האיברים",
קיום מצוות שכלתני נטול רגש.
מורשתההלכה
של יהדות
צפון אפריקה
הרב פרופסור שלמה טולידאנו חוקר זה שנים את
מורשת ההלכה של יהדות צפון אפריקה ממרוקו
ועד לוב. במחקריו הוא מוכיח כי יהדות זו העמידה
פוסקי הלכה ברמה גבוהה ביותר וטיפחה תפישה
חינוכית המשלבת בין תורה ומדע
צילם: רפי קוץ
§
כתבה: יעל פישביין
שני כרכי הספר
“דבור ומחשבה”
עוסקים ב”מורה נבוכים”
של הרמב”ם
