טבת תשע"ד
44
תיאור של האוכל העשיר שעלה על שולחנו
ד
ָ
ח
ֶ
יוֹם א
ְ
ה ל
ֹ
לֹמ
ְ
ם שׁ
ֶ
ח
ֶ
י ל
ִ
ה
ְ
י
ַ
של המלך שלמה: "ו
ר
ָ
ק
ָ
ה ב
ָ
ר
ָ
שׂ
ֲ
ח: ע
ַ
מ
ָ
ר ק
ֹ
ים כּ
ִ
שּׁ
ִ
שׁ
ְ
ת ו
ֶ
ל
ֹ
ר ס
ֹ
ים כּ
ִ
לֹשׁ
ְ
שׁ
ל
ָ
יּ
ַ
א
ֵ
ד מ
ַ
ב
ְ
אן ל
ֹ
ה צ
ָ
א
ֵ
י וּמ
ִ
ע
ְ
ר ר
ָ
ק
ָ
ים בּ
ִ
ר
ְ
שׂ
ֶ
ע
ְ
ים ו
ִ
א
ִ
ר
ְ
בּ
ים."
ִ
בוּס
ֲ
ים א
ִ
ר
ֻ
בּ
ְ
ר
ַ
מוּר וּב
ְ
ח
ַ
י
ְ
י ו
ִ
ב
ְ
וּצ
פירוט נוסף של אוכל מופיע בסיפור אליהו.
המלאך מכריח אותו לאכול עוגות רצפים,
כלומר פיתות עגולות אפויות על גחלים (מל"א
יט, ג-ח). ובכוח האכילה הזאת הולך אליהו
ארבעים יום וארבעים לילה עד הר חורב.
למקרים נדירים אלה יש להוסיף את נזיד
העדשים שמכר יעקב לעשיו, וגדיי העזים
שהכינה רבקה ליצחק. בשאר המקומות יש
אזכורים של צורת האכילה. אך לא פירוט
האוכל. כך למשל, בסיפור יוסף ואחיו מסופר
שיוסף מזמין את אחיו לאכול, והמצרים מכינים
שלושה שולחנות. למה שלושה שולחנות?
כיוון שהמצרים לא נהגו לאכול עם מי שאינם
מצרים, הם הכינו שולחן אחד לעצמם, שולחן
חיו של יוסף, ומכיוון שידעו שיוסף
ֶ
אחד לא
אינו מצרי, הכינו שולחן גם בשבילו. אבל, לא
כתוב מה הם אכלו. אין תפריט של הארוחה.
"הבית היחיד שהיה לי"
ד"ר רחל רייך נולדה בפריז בשנת 3391.
בהיותה בת 9 התייתמה משני הוריה, אמהּ
נפטרה ממחלה ואילו אביה נספה באושוויץ.
עוד לפני המלחמה הוריה התגרשו, והיא
ואחיה הגדול ממנה בארבע שנים, משה
קוסקא ז"ל, גדלו בפריז אצל אמם החורגת.
ב-61 ביולי 2491, כאשר עשו הנאצים מצוד
על ילדי פריז היהודים, הגיע לביתם שוטר
צרפתי שרחמיו נכמרו על שני הילדים. הוא
הסכים לדווח לשלטונות שלא מצא את
הילדים בבית והשניים ברחו מפריז. תקופת
מה שהו בבית אביהם החורג, שכעבור זמן
החליט לשלוח אותם לבית היתומים של הרב
זלמן שניאורסון, קרוב משפחה של הרבי
מלובביץ', באלזס.
בבית היתומים התוודעה רחל לראשונה
ליהדות, ולמדה קרוא וכתוב בעברית. כעבור
זמן בית היתומים כבר לא היה מקום בטוח
והרב שניאורסון נאלץ להעביר את היתומים
שלו למקומות מסתור. כשהנאצים גילו את
מקום המסתור בו שהו רחל ואחיה, הצליח
הרב להבריח משם את הבנות אבל 51 הבנים,
ביניהם אחיה של רחל, נשלחו לאושוויץ.
רחל יחד עם ילדים יהודים נוספים הוברחה על
ידי אנשי מחתרת לשווייץ ושהתה שם עד סוף
המלחמה ומעט אחריה. בשנת 6491 שבה לבית
היתומים באלזס, משם הגיעה לישראל ב-9491
במסגרת עליית הנוער, ונשלחה לקיבוץ
עין הנצי"ב, שם פגשה את צבי רייך, שאותו
הכירה לראשונה בבית יתומים באלזס שבצפון
מזרח צרפת, כאשר חיפש ילדים שהכיר.
השניים נישאו לפני למעלה משישים שנה.
אחרי שנישאה, נשלחה רחל על ידי הקיבוץ
לירושלים ללמוד הוראה בתנאי פנימייה,
בסמינר המזרחי. אחרי שלוש שנים בירושלים,
שבה לעין הנצי"ב והתחילה ללמד בבית הספר
המשותף בשדה אליהו. לרחל ולצבי רייך נולדו
חמישה ילדים, והיום יש להם נכדים רבים
ונינים. צבי, בעלה של רחל, מילא תפקידים
מרכזיים בקיבוץ ובתנועה הקיבוצית. לדבריה,
הוא המנוע שמאחריה, שעודד אותה ללמוד,
להתפתח, לחקור ולהוציא ספרים.
עין הנצי"ב, היא אומרת, הוא ביתה. "זה הבית
היחיד שהיה לי אי פעם. אחרי שהוריי נפטרו
עברתי ממוסד למוסד, ולא היה לי מקום משל
רחל וצבי רייך כיום
