124 / 196
124
2017- 2016
תשע"ז
זכויותיך
היעדרות עקב פגיעה בעת שירות בצה"ל
33.291
נפצע או חלה עובד בשירות מילואים, ומשום כך אינו יכול לחזור לעבודה בתום
תקופת שירות המילואים שאליו נקרא, או נכה הנעדר עקב טיפול רפואי, יודיע על־
כך לממונה עליו וימציא לו תעודות רפואיות.
33.292
ושאינו זכאי לקבל מהצבא כל תשלום בעד תקופת
33.291
עובד שעליו חלות הוראות
ההיעדר, תיראה תקופת היעדרו זו כתקופת מחלה, והוא יהיה זכאי למשכורת בעדה
אם ובמידה שהיא מגיעה לו. עובד כנ"ל הזכאי לקבל מהצבא, בתקופת ההיעדר,
תגמולים עבור טיפול רפואי, יקבל מהמשרד את משכורתו הרגילה עד מקסימום
.)33.293
מסוים שנקבע בחוק (תקשי"ר
33.294
, עובד הזכאי לקבל מהצבא תשלום בעד תקופת
33.293
למרות האמור בפיסקה
היעדר רשאי לבקש מהאחראי - אם עומדים לרשותו ימי מחלה צבורים - לנצל את
ימי חופשת המחלה העומדים לרשותו להשלמת משכורתו. במקרה כזה יגיש העובד
לאחראי, בסוף כל חודש, בקשה בה יצהיר על התשלומים שקיבל מהצבא בעד אותו
חודש ויצרף לבקשתו אישור על אותם תשלומים.
33.295
- ישולם לו על־חשבון ימי חופשת
33.294
(א) הגיש עובד בקשה על פי פיסקה
המחלה שלו ההפרש בין משכורתו הכוללת שהיתה משתלמת לו אילו המשיך
לעבוד, לבין התשלומים שקיבל בעד אותו חודש בצבא.
(ב) ימי חופשת מחלה, אשר נוצלו להשלמת משכורת בעד ההיעדר מהעבודה לרגל
פציעה או מחלה בתקופת שירות מילואים, ייראו כימי חופשת מחלה במשכורת
לכל דבר.
היעדרות עקב פגיעה מפעולות איבה
33.297
עובד שנפגע "פגיעת איבה", כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה,
, זכאי לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, לרבות תגמול בעת טיפול
1970־
תש"ל
רפואי בהתאם לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי),
. עובד כאמור שנפגע פגיעת איבה, שהוכרה גם כפגיעה בתאונת עבודה
1970־
תש"ל
, זכאי, לפי בחירתו,
1968־
כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשכ"ח
לקבל את זכויותיו כנפגע עבודה לפי פרק ג' לחוק האמור, במקום התגמולים לפי
חוק נפגעי פעולות איבה.
עו"ה שהוכרו כנפגעי פעולות איבה זכאים לתשלום כפול בפגרות חנוכה,
חוזר בני
אסמכתא:
(כמקובל בתאונות עבודה).
סוכות, פסח והחופש הגדול
.2/2002
בנימין
היעדרות עקב תאונה בעבודה
33.613
עובד הנעדר מהעבודה לרגל פגיעה בעבודה, אין תקופת היעדרותו נזקפת לחשבון
חופשת המחלה שלו - פרט למקרים שבהם משלמים לעובד את משכורתו על־
.)33.656
חשבון חופשת המחלה שלו (ראה
33.614
עובד הנעדר מן העבודה מחמת תאונה בעבודה חייב להגיש תעודות רפואיות
להצדקת היעדרו כעובד הנעדר לרגל מחלה.
33.621
"תאונת עבודה" של עובד מוגדרת בחוק כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב
.)35 '
עבודתו אצל מעבידו או מטעמו" (החוק הנ"ל, ס
33.622
הגדרת "תאונת עבודה" הורחבה, והיא כוללת אף תאונות שאירעו שלא תוך כדי
העבודה אך הן קשורות לעבודה, כגון: (א) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של
העובד לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן, אף אם אינו מעונו, או מן העבודה
למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו ועקב נסיעתו או הליכתו זו. (ב) אירעה
תוך כדי עבודתו של העובד, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו
להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש.
(ראה: תאונות עובדי הוראה - נוהל הטיפול - בהמשך החוברת).
פגיעה בעבודה בערבי פגרות
)32 '
, עמ
7/
(נה
שבועות,
26
עובד הוראה שנפגע ומקבל מהביטוח הלאומי דמי פגיעה במשך
, יקבל מן המעביד
סוכות או חנוכה או פסח
שבועות חלה בפגרות
26 -
ותקופת ה
.1.9.93 :
תשלום בפגרות, להוציא שבתות וחגים החלים בפגרות. תחולה
תאונות עבודה בפגרות
עובד הוראה שנפגע בתאונת עבודה לפני חופשת הקיץ וממשיך להיות חולה
, זכאי לתשלום בעד החופש כפי שהיה מגיע לו
עקב התאונה גם בזמן החופשה
אילו היה בריא, וכן זכאי לתשלום דמי פגיעה על סמך חוק הביטוח הלאומי, אם
1953
המוסד הכיר בזכותו לקבל דמי פגיעה על סמך חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד
.)9
סעיף
1/2012
) (חוזר בני בנימין
5/
(מז
עובד הוראה שנפגע בחופשת הקיץ, אין התאונה נחשבת תאונת עבודה ועל
כן דינו כדין מורה שחלה בחופשת הקיץ, הממשיך לקבל את שכרו כאילו הוא
.)5/
בריא (מז
ניכוי ימי מחלה מהתקופה הראשונה של תאונת עבודה
המעביד אינו רשאי לנכות ימי מחלה מימי מחלתו הצבורים של העובד בזמן
הימים הראשונים לפגיעה, אותם
12
שהעובד שוהה בתאונת עבודה, גם לא עבור
שמשרד החינוך
22
המעביד חייב לשלם. בהתאם לחוק הביטוח הלאומי ולתקנה
הימים הראשונים ללא קבלת תמורה מהמוסד
12
מחויב לה, על המעביד לשלם את
לביטוח לאומי ואין לקזז ימים אלה מהעובד.
מערכת השכר משלמת ואינה מנכה בהתאם להיעדרות המדווחת.
.26.3.06
מיום
3/06
חוזר בני בנימין
אסמכתא:
ריפוי ושיקום
33.641
בריפוי, בהחלמה, בשיקום רפואי ובשיקום
פגיעה בעבודה של עובד מזכה אותו
, בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי
מקצועי, על חשבון המוסד לביטוח לאומי
.)42 '
(החוק הנ"ל, ס
דמי פגיעה וניצול חופשת מחלה
33.651
עובד שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה
אחרת, משלם לו המוסד לביטוח לאומי "דמי פגיעה" בשיעור שנקבע בחוק הביטוח
הלאומי. דמי הפגיעה משתלמים בעד פרק הזמן שהעובד אינו מסוגל לעבודה
כאמור, וזאת בתנאי שהוא לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי,
.)33.613
לשיקום או להחלמה (ראה
התקופה לתשלום דמי הפגיעה מתחילה מיום שלמחרת התאונה ונמשכת לכל
ימים רצופים. בתום התקופה המבוטח יכול להגיש תביעה לקצבת נכות
91
היותר
.)2002
פרסום המוסד לביטוח לאומי, אפריל
אסמכתא:
מעבודה (
33.655
עובד שנפגע בעבודה וזכאי לפי חוק הביטוח הלאומי לדמי פגיעה בשיעור נמוך
ממשכורתו החודשית הממוצעת, יקבל ממעסיקו את ההפרש בין משכורתו
יום. הפרש זה
91־
החודשית הממוצעת לבין דמי הפגיעה שיקבל מהמוסד, עד ל
ישולם לעובד אחרי שימציא למנהל היחידה אישור מהמוסד לביטוח לאומי על
התשלומים שניתנו לו. בפיסקה זו, משכורת חודשית ממוצעת פירושה: משכורת
משולבת הכוללת את כל הרכיבים החייבים בדמי ביטוח לאומי, ששולמה בשלושת
. מי שעובד בשני מקומות עבודה
3־
החודשים האחרונים בטרם נפגע - מחולקת ב
תוכר תאונת העבודה גם במקום עבודתו הנוסף, דהיינו - תאונת העבודה תחול על
.)10/01
מקומות העבודה (חוזר בני בנימין
2
33.656
הימים להיעדרו של עובד שנפגע בעבודה, ואין הוא זכאי עוד לתשלומים
91
תמו
) ואינו יכול עדיין לחזור לעבודה, רשאי הוא לבקש
33.655
מן המשרד (ראה פיסקה
א
|||||||||||||||||
ב
|||||||||||||||||
ג
|||||||||||||||||
ד
|||||||||||||||||
ה
|||||||||||||||||
ו
|||||||||||||||||
ז
|||||||||||||||||
ח
|||||||||||||||||
ט
|||||||||||||||||
י
|||||||||||||||||
כ
|||||||||||||||||
ל
|||||||||||||||||
מ
|||||||||||||||||
נ
|||||||||||||||||
ס
|||||||||||||||||
ע
|||||||||||||||||
פ
|||||||||||||||||
צ
|||||||||||||||||
ק
|||||||||||||||||
ר
|||||||||||||||||
ש
|||||||||||||||||
ת
|||||||||||||||||