33 / 67
31
החשיפה של נשים הרות וצאצאיהן למזהמים סביבתיים מסוג משבשי
פעילות אנדוקרינית וזרחנים אורגניים
החשש מפני ההשלכות הבריאותיות של חשיפה למזהמים סביבתיים הולך וגובר. דאגה
רבה מסבות אוכלוסיות רגישות, כגון נשים הרות ועובריהן. פתלאטים נמצאים בשימוש
רב, בעיקר בתעשיית הפלסטיק, והם נחשבים לחומרים בעלי השפעה אנדוקרינית
) עם השפעה אנטי אנדרוגנית אפשרית.
endocrine disrupting chemicals – EDCs
(
בחקלאות ובגינון נעשה שימוש נרחב בחומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים, והם מקושרים
בעיקר להשפעה על תפקוד נוירולוגי, עם השפעה אנדוקרינית אפשרית. מעט מחקרים בעולם
בדקו את השפעת החשיפה לחומרים אלה בהיריון על תוצאי ההיריון והלידה והתפתחות
העובר, ואף לא אחד מהם בוצע בישראל.
מטרותינו העיקריות הן להעריך את החשיפה לפתלאטים ולזרחנים אורגניים בנשים הרות
בירושלים ולהעריך את הקשרים של חשיפה זו עם תוצאי לידה, עם ממצאים בבדיקת היילוד,
ובכלל זה החזרים נוירולוגים ומאפיינים אנתרופומטריים של מערכת המין ביילוד. מטרותינו
המשניות הן להעריך את הקורלציה בין רמות החומרים הנבדקים בשלושה מקורות -
מי שפיר, שתן של האם ושתן של היילוד לאחר הלידה, כדי להעריך את תוקף בדיקות השתן
של האם בהערכת חשיפה תוך–רחמית. כמו כן אנו שואפים להעריך את מקורות החשיפה
לחומרים אלה והקורלציה ביניהם לבין רמות החומרים הנבדקים.
שיטת המחקר בה אנו משתמשים היא מחקר קוהורט של כ–003 נשים הרות בטרימסטר
הראשון או בראשית הטרימסטר השני. הנשים מאותרות ומגויסות למחקר במרפאות
) שהן באות אליהן לבדיקת שקיפות עורפית או לסקירת מערכות
ultrasound
העל קול (
מוקדמת. לאחר קבלת הסכמת הנשים להשתתף במחקר, הן מרואיינות ונאספת דגימת שתן.
נשים המגיעות לסקירת מערכות מאוחרת ו/או לבדיקת מי שפיר מתבקשות לתת עוד דגימות.
הנשים מאותרות לאחר לידה באחד מבתי החולים של הדסה לריאיון נוסף - על מהלך ההיריון.
היילודים נבדקים על ידי נאונטולוגיות בכירות ונאספת דגימת שתן מהיילוד סמוך ללידה.
כל הדגימות נשמרות בהקפאה עמוקה עד לבדיקה במעבדה. ייבדקו דגימות שתן מראשית
ההיריון של כל הנשים שיילודיהן נבדקו, ולתת מדגם ייבדקו גם דגימות שתן שני, דגימות שתן
של היילודים ודגימות מי שפיר. כל הבדיקות ייערכו במעבדה המתמחה בבדיקות של מזהמים
סביבתיים הממוקמת במכון לבריאות חברתית ותעסוקתית באוניברסיטת ארלנגן-נירנברג
בגרמניה.
עד תחילת חודש מאי 4102 גויסו למחקר כ–092 נשים, %39 מהן התאימו להמשך מעקב.
461 הגיעו למועד הלידה, 231 מהן ילדו בהדסה. 201 יילודים נבדקו על ידי הנאונטולוגיות
השותפות. במהלך חודש יולי 4102 נשלחו למעבדה בגרמניה 571 דגימות המשויכות ל 37
נשים ויילודיהן.
1
רונית קלדרון מרגלית
2
רונית חיימוב קוכמן
3
תמר ברמן
2
זיוונית ארגז שאלתיאל
1. האוניברסיטה העברית - הדסה
2. מרכז רפואי הדסה
3. משרד הבריאות
-2012
מענקי מחקר רב שנתיים