30 / 67
28
מענקי מחקר רב שנתיים
קרקעות באזורים צחיחים וצחיחים למחצה הן שטחי מקור פוטנציאליים לזיהום אוויר דרך
פליטה של חלקיקי אבק מדברי אל האטמוספרה. למרות הקשר בין חשיפה לאבק ובין תחלואה,
), וההשלכות
COPD
חסר מידע כמותי על היחסים בין אבק מדברי ובין מחלות ריאה חסימתיות (
החברתיות כלכליות של הקשרים האלה. המטרה המרכזית של מחקר זה הייתה לבחון את
ההשפעה של חשיפה כרונית ו/או חמורה לאבק מדברי על מחלות הלב והריאה במרחב ובזמן
בצפון הנגב. הנגב שוכן ברצועת האבק העולמית והוא נתון לכמה סופות אבק מוגברות מדי
שנה. חלק מהאבק נפלט מקרקעות הנגב, אך התרומה של שטחי מקור בנגב לאבק אטמוספרי
והמסגרת הייחודית שבה כל החולים מטופלים בבית חולים אחד (סורוקה) מאפשרות לבצע
ניתוח כמותי של כלל אוכלוסיית החולים הכרוניים.
השלב הראשון של הפרויקט כלל מחקר רטרוספקטיבי לייסוד קשר אפידמיולוגי בין סופות אבק
במרחב העירוני של באר שבע
PM
10
. הממצאים מראים שיעורים גבוהים של
COPD
להחמרה ב
בזמן סופות אבק שמקורן בשטחים קרובים ומרוחקים. בתקופת המחקר ממוצעים יומיים של
הגיעו לערכים גבוהים מ 000,2 מיקרוגרם/מ"ק. התרומה היומית הממוצעת של אבק לריכוזי
PM
10
הייתה 221 מיקרוגרם/מ"ק - ערך גבוה משמעותית מהקו המנחה של ארגון הבריאות
PM
10
COPD
) שהוא 05 מיקרוגרם/מ"ק. נמצא קשר חיובי בין ימי אבק להחמרה ב
WHO
העולמי (
). האפקט בלט יותר אצל נשים והתעצם עם העלייה בגיל.
IRR
=1.16, 95%
CI
, 1.08-1.24,
p
<0.001(
השלב השני כלל מחקר פרוספקטיבי על הקשר שבין חשיפה אישית לאבק מדברי ובין פרמטרים
בוצעו במקביל בתוך
PM
2.5
ו
PM
10
של מחלות ריאה כרוניות. מדידות בזמן אמת של ריכוזי
מבנים ובאוויר הפתוח במהלך 41 סופות אבק. התוצאות מראות שבשיא הסופה ההבדלים
PM
2.5
ו
PM
10
מגיעים ל 004 מיקרוגרם/מ"ק בין נקודות שונות במרחב העיר. ריכוזי
PM
בריכוזי
בתוך מבנים מגיעים לשיעורים גבוהים מאוד של 558,1 מיקרוגרם/מ"ק ו 665 מיקרוגרם/מ"ק,
נוטים להיות נמוכים בימי
FEV
בהתאמה. יותר מ 001 מטופלים נבדקו במהלך המחקר. שיעורי 1
אבק, אך בסיס הנתונים עדיין נתון בתהליך עבודה.
בסיס הנתונים החדש שהתקבל במחקר מאפשר חיבור כמותי בין מצבי בריאות ייחודיים
לזיהום אוויר שמקורו בסחיפת קרקע ופליטת אבק והגדרת שיטות יישומיות להערכת חשיפה
וסיכון (ברמת היחיד והקבוצה). אנו מצפים שהתוצר של המחקר יהיה לעזר בהטמעת כלי ניהול
משאבים, בפעילויות פיתוח באזור ובתכנון מדיניות להפחתה של התופעה תוך שיפור איכות
החיים בנגב.
פרסומים
(1)
Katra, I., Arotsker, L., Krasnov, H., Zaritsky, A., Kushmaro, A., & Ben-Dov, E. (2014). Richness and
diversity in dust stormborne biomes at the southeast Mediterranean.
Scientific Reports, 4
, 5265.
doi:10.1038/srep05265
(2)
Krasnov, H., Katra, I., Koutrakis, P., & Friger, M. (2014). Contribution of dust storms to PM
10
levels in
an urban arid environment.
Journal of the Air & Waste Management Association, 64
, 89-94.
(3)
Vodonos, A., Friger, M., Katra, I., Avnon, L., Krasnov, H., Koutrakis, P., Schwartz, J., Lior, O., & Novack, V.
(2014). The impact of desert dust exposure on hospitalization due to the exacerbation of chronic obstructive
pulmonary disease.
Air Quality, Atmosphere and Health
. doi: 10.1007/s11869-014-0253-z
2,1
ויקטור נובק
|
1
יצחק קטרה
1
דן בלומברג
|
2
לון אבנון
3
פטרוס קוטרקיס
|
1
מיכאל פריגר
1. אוניברסיטת בן גוריון בנגב
2. המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה
3. אוניברסיטת הרווארד, ארצות הברית
2014-2011
קרקעות כמקור לחלקיקים אטמוספריים:
תית על איכות האוויר ובריאות האדם בנגב
ִ
השפעה מרחבית ע